האגודה למלחמה בסרטן - ביטאון לעובדי בריאות בנושא מחלת הסרטן והשלכותיה - גיליון 20 אוקטובר 2014

האגודה למלחמה בסרטן בישראל (ע"ר) היבטים סיעודיים ופסיכו-סוציאליים

אלו, נמצאות במעקב תמידי, וחשות תמיד ב”היכון”. תחושה זו גוברת לאור העובדה שישנה אי ודאות מסוימת ברמת הדיוק והרגישות של בדיקות הסריקה, שמטרתן אבחון מוקדם של סרטן השד והשחלה [8,9]. נוסף על כך, בזמן הריון והנקה עלולים לצוץ תחושות של חרדה ופחד, בשל הימנעות מבדיקות המעקב השגרתיות, עקב הקרינה הכרוכה בביצוען, ובשל הסיכון המוגבר (תוצאה False Positive לתוצאות מסוג חיובית שגויה), בעקבותיהן מתבצע מעקב של ביופסיות חוזרות ונשנות [01]. המעקב המקובל במהלך ההריון הוא ביצוע בדיקה ידנית תקופתית ואולטרסאונד שדיים. שינויים במבנה רקמת השד בהריון ובהנקה מפחיתים מיכולתן של בדיקות אלה לאבחן סרטן שד מוקדם, ועלולים לזהות שינויים טבעיים המתרחשים בתקופות אלו כממצאים חשודים - זיהוי שעלול לגרור כאמור בדיקות מיותרות. מכל אלה עולה כי מעקב שדיים סדיר ויסודי בזמן הריון והנקה הוא בעייתי וגורם לתחושות של דחק וחשש [01,11]. לסרטן השחלות, ,CA גם בדיקת דם ל-521- נחשבת לבדיקה בעייתית בשל העובדה שהיא רגישה מאוד להתרחשויות פיזיות בגוף האישה כגון וסת או מצבי חולי - דבר ולפיכך, )Specificity( הפוגע בסגוליות שלה באמינותה. יחד עם זאת, נכון להיום לא קיימות בעולם הרפואה בדיקות סריקה יעילות יותר לאבחון מוקדם של סרטן השחלות [1]. ניתוח כריתת שדיים, בין אם הוא נעשה בפועל או שהוא מהווה אופציה בלבד, הוא מקור נוסף למצב נפשי של דחק וחרדה. זאת למרות שפרוצדורה זו מפחיתה כאמור את הסיכון לחלות בסרטן שד ב-%59. קבלת ההחלטה על כריתה מניעתית איננה בגדר פעולה אוטומטית שנגזרת מהסטיסטיקה היבשה. לפני ביצוע הליך זה נלקחים בחשבון מספר גורמים ביניהם החשש הסובייקטיבי של האשה מהניתוח מול הסיכון לחלות, וכן מעצם הידיעה כי לא כל נשאית תחלה בסרטן השד. לפיכך, ישנה אמביוולנטיות מסוימת באשר לפעולה יזומה שהתוצאה שלה עלולה לפגוע

בדימוי הגוף והזהות העצמית של האשה. לכך מתווסף הקונטקסט המשפחתי והסוציו- תרבותי, שהינו מרכיב משמעותי שיכול להשפיע על ההחלטה בדבר כריתה מניעתית. החברה משדרת מסרים גלויים או סמויים הן לגבי עצם הניתוח והן בהקשר ל”ערך” האישה ו”נשיותה”, לאחר הכריתה. בספרות המקצועית, העוסקת בסרטן השד, דימוי גוף בדרך כלל מוגדר כתמונה מנטלית של המראה הגופני, המצב הרגשי, המיומנויות התקשורתיות ותפיסת המיניות, [21,31]. ניתן לראות בדימוי הגוף מרכיב של תפיסת העצמי הכולל זהות עצמית והערכה עצמית [21]. הספרות הפסיכו-אונקולוגית מתייחסת לדחק נפשי הנובע מהפחד מפגיעה במראה החיצוני; הדחק פוגע ביכולת המטופלת להפיק אהדה מהזולת וכתוצאה מכך, נפגעת היכולת שלה ליצור קשר זוגי אינטימי ולמסד אותו [41]. הדיונים בספרות המקצועית בנושא הדימוי העצמי, מתמקדים במקרים בהם השד נכרת בעקבות מחלת הסרטן עצמה [41,51], אך אין התייחסות מספקת להשפעה על דימוי הגוף, הנובע מהפחד של נשאיות בריאות מתחלואה עתידית בסרטן [61]. את החששות האלה היטיבה לתאר אחת הנשאיות שפגשנו: “הרופאים ממליצים על ניתוח (לכריתת שד) אך אני מפחדת מהמראה שלי לאחר מכן. בעלי בעד, אבל האם הוא יסתכל עלי אחרי הניתוח? האם הוא ימשיך לאהוב אותי? מה יגידו? אני מרגישה צעירה ובריאה ושואלת את עצמי, למה אני צריכה להכניס ראש בריא למיטה חולה. מצד שני בכריתה כזו אפחית משמעותית את הסיכון שלי לחלות בסרטן שד. אני מרגישה כמו פצצה מתקתקת. איך אפשר להחליט במצב כזה???” ניתוח כריתת שחלות, המפחית באופן משמעותי את הסיכון לחלות בסרטן השחלות, גורם לאישה להיכנס לתקופת גיל המעבר מוקדם מהצפוי. נשים רבות חוות לאחר הניתוח תסמינים קלאסיים של גיל זה, כמו הזעות לילה, גלי חום, יובש נרתיקי, ירידה בתפקוד המיני ודיכאון. ניתן להפחית חלק

מהתסמינים ו/או את עוצמתם באמצעות גלולות וטיפול הורמונלי חלופי [71-91], אולם נשאיות רבות מביעות דאגה מקבלת טיפול כזה, בשל הדעה הרווחת לפיה נטילת תרופות הורמונליות עלולות להגביר את הסיכון לסרטן השד. זאת למרות שבמחקר מטא-אנליזה מקיף שבוצע לאחרונה, לא נמצאה עדות לכך [02]. בנוסף, כריתת השחלות לפני גיל 54, עלולה להגביר את הסיכון לאוסטאופורוזיס, אירועי לב ושטיון. למרות זאת רוב הנשים שבעות רצון מהחלטתן לעבור את הניתוח [71]. יש לזכור כי לפני הניתוח נדרשת התערבות מקצועית הכוללת ייעוץ, תמיכה והכוונה - התערבות כזו הנה קריטית לבריאותן הנפשית של נשים אלו, שצריכות להתמודד עם השלכות הניתוח [12]. במרכזים שונים בארץ קיימות מרפאות מעקב אחר נשאיות המספקות יעוץ ותמיכה לנשים בשילוב מעקב ובדיקות. הדברים הבאים שנאמרו על ידי נשאית לפני ניתוח כריתת שחלות, משקפים נאמנה את הנאמר לעיל: “הדילמה קשה מאוד במיוחד אצל מי שראה את המחלה מקרוב. הבעיה נעוצה בתופעות הלוואי הכרוכות בהוצאת השחלות: הפגיעה בחשק המיני, ההזדקנות המוקדמת. ההחלטה מה עדיף, תופעות לוואי או פצצה מתקתקת בגוף (שלא בטוח שתתפוצץ) קשה מאוד, ואני מנסה לדחות אותה ככל שניתן”. המודעות לכך שיעילות הניתוחים למניעת חולי איננה מוחלטת, והיעדר פתרונות חד- משמעיים, גורמים להצפת הדילמות הכרוכות בהחלטה ומובילים למצבי מצוקה ולחץ נפשי. באשר לניתוח כריתת שד, בעבור חלק מהנשאיות, הנזק הנפשי המצטבר הכרוך בביצוע הניתוח, עולה על היתרונות שבו, בשל סוגיות דימוי הגוף כאמור, ו/או כתוצאה מהסיבוכים העלולים לנבוע ממנו. יחד עם זאת עבור חלק מהנשאיות, הניתוח מפחית את החרדה הקשורה לאפשרות לחלות בסרטן, גם אם אינה ודאית [22].

165