האגודה למלחמה בסרטן - ביטאון לעובדי בריאות בנושא מחלת הסרטן והשלכותיה - גיליון 20 אוקטובר 2014

ביטאון לעובדי בריאות בנושא מחלת הסרטן והשלכותיה במה

, התלבטה קשות, PGD האפשרות של ביצוע ולבסוף החליטה להימנע מהליך זה. היא טענה כי “הכל יכול לקרות בעשרים השנים הבאות" (קרי, ישנן דרכים לריפוי או תיקון הפגם הגנטי הנרכש, ח.ג), ואף הוסיפה כי “יש גבול ליכולת שלנו לשלוט בטבע”.

הליך קבלת החלטות באשר למעקב לעומת ניתוח, יכול להוות סלע מחלוקת בין בני זוג או בין בני משפחה אחרים, ועלול ליצור מקור נוסף לדחק. במשפחות פחות מלוכדות, בהן ישנם חיכוכים באופן כללי, הנשאיות עלולות להימנע משיתוף בני המשפחה במידע ובתחושות השונות. הימנעות זו עלולה לגרום להן לכעס על עצמן ועל בני המשפחה, ובנוסף הן עלולות לחוש מחויבות פחותה כלפי קרוביהם. מצב זה יכול לגרום לרגשות אשמה המחמירות את תחושת המצוקה [32]. נשאות והעברתה לצאצאים כפי שנאמר במאמר זה, קיים סיכון של %05 לכל צאצא לרשת את המוטציה. האשמה והדאגה הכרוכים בכך, גורמים לנשאיות תחושות קשות של עצב, ולעיתים אף חוסר אונים כלפי גורלו של הדור הבא, קרי גורל הצאצאים [42]. זוהי מעמסה נפשית כבדה מנשוא [52], בגינה חשות נשאיות רבות חרדה ואשמה [52-62], כלפי ילדיהן – תחושות הגוברות לעיתים על החרדה העצמית שלהן. PGD האפשרות לשימוש בטכנולוגיית ה- למטרת הולדת צאצא שאינו נשא של המוטציות, עשויה להפחית את הדחק [62]. יחד עם זאת, פרוצדורה זו מעלה שאלות רבות: דחיית עוברים שלא יוחזרו לרחם, נטל פיזי ונפשי הכרוך בטיפולי פוריות שאינם מחויבי המציאות, שיוטל על האישה ובן זוגה, והחשש (שכנראה אינו מוצדק) ששימוש בהורמונים מוסיף “סיכון על סיכון” לאישה שכבר נמצאת ממילא בסיכון מוגבר לסרטן. במקביל, בתקופה זו ממשיכות הנשאיות במעקב, למרות שאפשרות התחלואה בסרטן אינה ודאית. נוסף על כל אלה, עולות שאלות מוסריות ודתיות לגבי מעמדו של העובר בהתהוות (מצב טרום עוברי) ועלויות המימון היקרות של תהליך זה. למרות כל האמור לעיל, ישנו יתרון בולט : אבחון העוברים לפני PGD לטכניקת ה- השרשתם ברחם האם, מונע את הצורך באבחון העובר במהלך הריון, ובהפסקת הריון

במקרה בו מאובחן העובר כנשא גנטי למחלה. בנוסף, שיטה זו מונעת מבני הזוג את הדחק והחרדה הכרוכים בציפייה לאבחון ותוצאותיו בתקופת ההריון, ובמשך הזמן שבין הריון אחד למשנהו, במקרה של הפסקת הריון. כשם שישנם יתרונות לתהליך זה ישנם גם חסרונות. הללו נעוצים בנטל הפיזי והנפשי , IVF המוטל על אישה המבצעת תהליך במהלכו עליה לקחת הורמונים, העלולים לגרום לגירוי שחלתי (תופעת לוואי של טיפולי פריון העלולה לגרום להפרעות בנשימה, השמנה, הקאות ועוד). נוסף על כך, תהליך שאיבת הביציות נערך בהרדמה מלאה על כל המשתמע מכך. חסרונות אלה גורמים במקרים רבים למערבולת רגשית בעקבות המינון ההורמונלי המוגבר הניתן למטופלת, לצד החששות והמתח מהתהליך עצמו ותוצאותיו. מצב זה משפיע על האשה בצורה שלילית הן בהקשר של בריאותה הנפשית, והן בהקשר המערכת הזוגית. שאלות נוספות העולות ממצב זה נוגעות להשפעת התהליך על העובר, וההשלכות על מצבו הרפואי בעתיד. דילמה זו מתוארת בבחירות השונות של שתי נשאיות, לגבי ביצוע אבחון גנטי לפני ההשרשה. בת 23, ללא ילדים. ברקע: סיפור נשאית א’: משפחתי. אחותה חלתה בסרטן השד בתחילת הריונה, ואילו היא (שתכונה כאן א’) נבדקה ונמצאה כנשאית. באופן טבעי כאשה צעירה, הביעה א’ את הרצון והכמיהה לילד. עם זאת היא הבהירה מלכתחילה, שבשל נשאותה לגן היא תעשה כל שביכולתה, על ,BRCA מסוג מנת למנוע את “הורשת” הנשאות לצאצאיה העתידיים. מסיבה זו, ומתוך רצון לשלוט במצב, הביעה א’ את שמחתה כאשר הוצעה וברירת PGD לה האפשרות לעבור תהליך עוברים, והיא החליטה לבצע את ההליך, למרות חסרונותיו הידועים. אם לילד, שאובחנה כנשאית נשאית ב’: לאחר שאחותה חלתה בסרטן השד, ראתה את הדברים בצורה שונה. כשהוצעה לה

ניתוחים מפחיתי סיכון, וההלכה היהודית נשאיות המחויבות להלכה היהודית,

נוהגות להתייחס למצווה “ונשמרתם מאד לנפשותיכם” (דברים, פרק ד’, פסוק טו’) המתייחסת בין היתר למניעת חולי. מצד אחד הניתוחים מפחיתי הסיכון, ניתוח לכריתת השדיים וניתוח לכריתת השחלות והחצוצרות, מורידים באופן משמעותי את הסיכון לחלות בסרטן השד והשחלה. מצד שני, כל ניתוח כזה כרוך בסיכון ולפיכך, האופציה של “שב ואל תעשה” נתפסת לעיתים כעדיפה. מעניין לציין, כי פוסקי ההלכה מעודדים לרוב ביצוע ניתוח יזום שעשוי להוריד את הסיכון לחלות בסרטן השד או השחלות, אולם נשאיות רבות אינן מודעות לכך, ורבות מהן מדווחות כי הצורך להתייחס להיבטים הלכתיים מהווה מקור נוסף לדחק ולחץ נפשי. לדיווחים אלה אין עדיין סימוכין בספרות המקצועית. נשאיות ושידוכים סוגיית השידוכים לנשאיות טרם נבדקה באופן שיטתי, אולם בקרב הציבור היהודי- דתי עלול מצב הנשאות לייצר סטיגמות ולפגוע בסיכוי למציאת שידוך. שאלה נוספת שמתעוררת היא שאלת חיסיון המידע מול הצורך בגילוי נאות. הקמת משפחה נחשבת בציבור היהודי בכלל ובמגזר הדתי בפרט, לנושא בעל חשיבות עליונה (עיין ערך מצוות ‘פרו ורבו’). יחד עם זאת קיימת הנחת יסוד, שיש להימנע ככל האפשר מבחירת בן זוג עם בעיות גנטיות שונות [72]. מכאן שמצב הנשאות כאמור, עלול לפגוע קשות במציאת בן זוג. ההתייחסות לנשאיות, למרות שמדובר בנשים בריאות, דומה להתייחסות לסובלים מבעיה רפואית או נפשית. הללו נתפסים

166