האגודה למלחמה בסרטן - ביטאון לעובדי בריאות בנושא מחלת הסרטן והשלכותיה - גיליון 20 אוקטובר 2014

ביטאון לעובדי בריאות בנושא מחלת הסרטן והשלכותיה במה

סרטן השד: מיתוסים ומציאות ד"ר עידו וולף המרכז הרפואי תל–אביב, ע"ש סוראסקי מנהל המחלקה לאונקולוגיה רפואית,

החרדה ואי הוודאות הכרוכים במחלת הסרטן, תורמים ליצירת אמונות טפלות ומיתוסים רבים, חלקם נכונים וחלקם דמיוניים לחלוטין. להלן סקירה קצרה של כמה מהמיתוסים הרווחים בציבור בנוגע לסרטן השד. סרטן השד מופיע בעיקר אצל נשים מיתוס: צעירות. גורם הסיכון המשמעותי ביותר המציאות: לסרטן השד הוא גיל מבוגר. למעלה ממחצית הנשים שאובחנו כחולות בסרטן השד, הן נשים שגילן 06 ומעלה. הסיכון לסרטן השד בישראל הולך מיתוס: ועולה כל הזמן. המציאות: על פי נתוני משרד הבריאות, בעשורים האחרונים, הסיכון לחלות בסרטן השד נמצא במגמת ירידה קלה, בקרב נשים יהודיות בישראל. במגזר הערבי, לעומת זאת, נצפתה עלייה משמעותית בסיכון לסרטן השד, שהתייצבה בשנים האחרונות. אחת מכל שמונה נשים תחלה בסרטן מיתוס: השד. המציאות: הנתון נכון, אך יש להשתמש בו בזהירות. אחת מכל שמונה נשים בנות 09, תאובחן כחולה בסרטן השד, במהלך חייה. לעומת זאת בגילאי 94-04, הסיכון של אישה יהודייה בישראל לחלות בסרטן שד או בכל סרטן אחר הנו 1 ל-72 נשים, ואילו במגזר הערבי בגילאים אלה הסיכון הנו 1 ל-93 נשים (הנתונים לקוחים מאתר רישום הסרטן הלאומי). כאשר השד קטן יותר, גם הסיכון מיתוס: לסרטן קטן יותר. המציאות: הסרטן מתפתח ברקמת השד ובצינורות החלב. למרבית הנשים כמות דומה של רקמת שד. מכיוון שגודל השד קשור בעיקר לכמות השומן שבו, הסיכון להתפתחות סרטן אינו קשור לגודלו.

שכיחות בעיקר בקרב יהודים ממוצא אשכנזי, אך נמצאו גם אצל עדות נוספות. יחד עם זאת, גם אצל נשאים של אחת המוטציות האלו, הסיכון לחלות אינו עומד על %001, ולעיתים אינו עולה על %05, והוא תלוי בסוג המוטציה, השפעות סביבתיות ועוד. בדיקת שד עצמית מורידה את הסיכון מיתוס: למות מסרטן השד. המציאות: בעבר סברו כי בבדיקת שד עצמית המתבצעת בתדירות של פעם בחודש, ניתן לגלות גושים בשלבים הראשונים, ובכך למנוע תמותה מסרטן השד. במחקרים שונים נמצא כי אין כל יתרון לבדיקה עצמית יזומה, על פני הבדיקות המקובלות (בדיקת רופא, ממוגרפיה). יתרה מזו, בדיקה עצמית העלתה חרדות רבות, לעיתים ללא כל סיבה, וגרמה לביקורים מיותרים אצל הרופאים המטפלים ולביופסיות מרובות ומיותרות. מסיבות אלו בדיקה עצמית אינה מומלצת יותר לכלל האוכלוסייה. אם מתגלה גוש בשד- מדובר בסרטן. מיתוס: המציאות: רוב הגושים הנמושים בשד הם שפירים. בכל מקרה בו נמצא גוש יש לבצע בירור רפואי, אך חשוב לזכור שבמרבית המקרים אין מדובר בסרטן. גוש כואב אינו סרטני ולכן ואין צורך מיתוס: לבצע בירור. המציאות: אמנם במרבית המקרים גוש סרטני בשד אינו כואב, אך לעיתים גם סרטן יכול להיות מלווה בכאב. מומלץ לכן לבצע בירור בכל מקרה בו נמוש גוש בשד. סרטן שהתגלה עכשיו, החל להתפתח מיתוס: במהירות בחודשים האחרונים. המציאות: סרטן המתגלה בבדיקת ממוגרפיה, או עקב הופעת גוש, החל להתפתח כמה שנים קודם לכן. סרטן השד מתפתח לאט: חולף זמן רב, עד שהגידול מכפיל את עצמו.

השימוש בדאודורנט גורם לסרטן השד. מיתוס: שמועות בדבר הקשר בין שימוש המציאות: בדאודורנט לסיכון מוגבר לסרטן השד, הופיעו כבר לפני למעלה מעשר שנים. מרבית המחקרים לא מצאו קשר כזה, ובחלקם אפילו נמצא כי השימוש בדאודורנט הפחית את הסיכון ללקות בסרטן השד. לאחרונה פורסמה סקירה של כלל המאמרים בנושא. נמצא כי שימוש בדיאודורנט אינו מהווה גורם סיכון לסרטן השד. סרטן השד הוא מחלה של נשים מיתוס: בלבד. לא נכון. גם לגברים יש רקמת שד, המציאות: אם כי מדובר ברקמה בכמות קטנה מאד. כאחוז אחד מכלל מקרי סרטן השד מתרחש אצל גברים. הטיפול בהם דומה לטיפול בחולות. אין שום קשר בין הופעת סרטן השד אצל גברים לפעילות הורמונלית חריגה, ירידה בתפקוד מיני או פגיעה בגבריות. "אם למישהי במשפחה היה סרטן מיתוס: השד – גם לי יהיה." המציאות: רק לכ-%01 מהחולות יש קרובות משפחה שחלו בסרטן השד. לעיתים קרובות הגורמים לסרטן השד אינם גנטיים, והופעת הסרטן קשורה לגיל מבוגר, השפעות הורמונליות במהלך החיים, ושורה ארוכה של גורמים שרובם עדיין אינם מוכרים לנו. במקרים אלה, הסיכון של בת משפחה לחלות בסרטן השד גבוה במקצת מאשר כלל האוכלוסייה, אך עדיין רוב הסיכויים שהסרטן לא יופיע. כל הנשאיות של מוטציה בגנים מיתוס: יחלו בסרטן השד. BRCA2 או BRCA1 BRCA2 או BRCA1 המציאות: מוטציה בגנים קשורה לסיכון מוגבר לחלות בסרטנים שונים, ובפרט סרטן השד והשחלה. מוטציות אלה

168