האגודה למלחמה בסרטן - ביטאון לעובדי בריאות בנושא מחלת הסרטן והשלכותיה - גיליון 20 אוקטובר 2014

קבוצות בסיכון

האגודה למלחמה בסרטן בישראל (ע"ר)

הפרה-מנופאוזלית [63]. יעילות המניעה לסרטן השד עולה ככל שהניתוח מבוצע בגיל צעיר יותר [73]. מניעה תרופתית: כמו בנשים המצויות בסיכון בינוני לחלות בסרטן שד, גם בנשאיות הועלתה האפשרות למתן טמוקסיפן. מניתוח של תת-קבוצה מתוך מחקר פרוספקטיבי National ( NSABP-P1 שנערך על ידי ), שבו Breast Cancer - Prevention Trials טמוקסיפן הודגם כיעיל במניעת %05 מסרטן השד בנשים בסיכון בינוני, התקבל BRCA2 הרושם שטמוקסיפן יעיל בנשאיות [83,93]. יתכן BRCA1 אולם לא בנשאיות שהדבר נובע מכך שטמוקסיפן מונע רק גידולים בעלי קולטנים לאסטרוגן בעוד הגידולים האופיניים BRCA1 שאצל נשאיות הם חסרי קולטנים לאסטרוגן. במחקרים רטרוספקטיביים נמצא שטיפול בטמוקסיפן הקטין את הסיכון לסרטן שד קונטרה-לטרלי בנשאיות, דבר המרמז, אך לא מוכיח, על יעילות במניעה ראשונית של סרטן השד [04,14]. תרופה נוספת שהוכחה כיעילה בהורדת הסיכון לסרטן השד היא הרלוקסיפן, אך גם היא לא נבדקה ספציפית בנשאיות .]43,42[ BRCA1/2 מכל האמור לעיל ניתן לומר כי מתן תרופות עודנו שנוי BRCA1/2 מונעות לנשאיות במחלוקת, והוא מקובל בעיקר בנשאיות של . קווים מנחים עדכניים [44] BRCA2 מוטציות ב- מורים להציע טיפול זה כאופציה לנשאיות. ממחקר שפורסם לאחרונה [54] עולה, כי היעילות בהפחתת הסיכון לסרטן שד בתכשירים הללו, תלויה בשינויים פולימורפיים במספר גנים, ולכן יתכן שבעתיד הטיפול יותאם לנשים על סמך על מנת למנוע התפתחות סרטן השחלה אצל נשאיות הגנים העלולים להעלות את רמת הסיכון לפתח מחלה זו, יש לנקוט במספר אמצעים: ביצוע בדיקות מעקב במטרה לאתר ממאירויות בשלב מוקדם, וכן ביצוע פעולות מניעה באמצעות טיפול תרופתי וניתוחים מפחיתי סיכון. פרמטרים אישיים. סרטן השחלה

הקונסורציום הישראלי לאבחון גנטי בסיוע האגודה למלחמה בסרטן

שיעור התחלואה בסרטן השד ובסרטן השחלה בישראל הינו מהגבוהים בעולם, ובחלקו נובע משכיחות גבוהה של מוטציות באוכלוסייה בארץ. מצב ייחודי זה הוביל את BRCA1/2 בגנים האגודה למלחמה בסרטן להקים בחסותה את הקונסורציום הישראלי לסרטן השד התורשתי, כאשר אחת ממטרותיו היא לבדוק את הסיכון לסרטן שד ולסרטן שחלה בקרב נשאיות בארץ, בין השאר משום שייתכן שרמת הסיכון בארץ תהיה שונה מרמות הסיכון שתוארו במדינות אחרות (לדוגמה בשל תנאי סביבה שונים, ודפוסים שונים של פריון וילודה).

P R E V E N T I O N G E N E R A T I O N

הקונסורציום הוקם מתוך הבנה שניתן להגיע למסקנות משמעותיות רק על ידי ריכוז כוחות משותף, כאשר תוצאות המחקר תקפות באופן ספציפי לנשאיות בארץ, אך יש להן משמעות חשובה גם לנשאיות ולחולות ברחבי העולם. המכונים הגנטיים העוסקים בגנטיקה של מחלות הסרטן, ממשיכים בקיום המחקר המשותף והרב-מרכזי בנושא הגנטיקה של סרטן השד והשחלה בישראל. את הקונסורציום מנהלת פרופ' אפרת לוי - להד מהמרכז הרפואי שערי צדק, ושותפים בו 21 בתי החולים שיבא, רמב"ם, רבין, סוראסקי, וולפסון, קפלן, סורוקה, שערי צדק, אסף הרופא, נהריה, בני ציון והעמק. לאחרונה ביקשו להצטרף המרכז הרפואי פוריה בטבריה והמרכז רפואי זיו בצפת. במסגרת הקונסורציום נערך מחקר בראשות פרופ' אפרת לוי-להד ופרופ' מרי קלייר-קינג מאוניברסיטת וושינגטון בסיאטל. במהלך המחקר נבדקו יותר מ- 066 נשים נשאיות של מוטציות בישראל ובארצות הברית. המחקר, שזכה לפרסום מדעי בכתב עת יוקרתי BRCA2 ו- BRCA1 ב- ביותר, הראה כי גורמים משפחתיים עשויים להשפיע באופן משמעותי על הסיכון לסוג הממאירות הספציפי בנשאיות של המוטציות. למסד הנתונים הישראלי הוכנסו למעלה מ-000,4 נשאים ונשאיות. האגודה למלחמה בסרטן תומכת בפעילות הקונסורציום וסייעה במימון רכישת תוכנה, ותקן לאחות מחקר המרכזת את הפעילות. שהוקמה במטרה להעלות את המודעות "הסיכוי שבסיכון" בהקשר זה, חשוב לציין את תוכנית לחשיבות ביצוע בירור גנטי לחולות סרטן שד וסרטן השחלה, ולסייע בביצועו. התוכנית הוקמה על ידי האגודה למלחמה בסרטן בשיתוף הקונסורציום הישראלי ובסיוע . התוכנית, בניהולה של פרופ' אפרת לוי-להד הושקה The Northern Charitable Foundation (NCF( בתחילת ספטמבר 4102 במרכז הרפואי שערי צדק בירושלים.

1. מעקב: עד גיל 04 הסיכון להתפתחות סרטן השחלה בנשאיות הוא נמוך, ולכן עד גיל זה (או עד להשלמת המשפחה), מומלץ לבצע בדיקות מעקב לסרטן השחלות הכוללות בדיקה גניקולוגית, אולטרסאונד וגינאלי ובדיקת בדם אחת לחצי שנה. יש לציין CA הסמן 521 שיעילותו של מעקב זה מוגבלת [64]. 2. מניעה: ניתן להפחית את הסיכון ללקות בסרטן השחלה באמצעות טיפול תרופתי, או

באמצעות ניתוח לכריתת השחלות והחצוצרות כמפורט להלן.

מניעה באמצעות ניתוח לכריתת השחלות והחצוצרות – ניתוח כזה מומלץ לנשאיות לקראת גיל 04, אך יש לשקול את הקדמתו להשגת מניעה מירבית של סרטן השד. כריתת החצוצרות (בחלקן החוץ-רחמי) חשובה משום שהן עשויות להיות מקור לממאירות, כפי שנצפה במחקרים אשר הדגימו כי הפימבריה (מכל צד של הרחם מתחברת חצוצרה, שאורכה כ-5.7-01 ס"מ, ומסתיימת בקרבת

27