האגודה למלחמה בסרטן - ביטאון לעובדי בריאות בנושא מחלת הסרטן והשלכותיה - גיליון 20 אוקטובר 2014

אמצעי להפחתת הסיכון

האגודה למלחמה בסרטן בישראל (ע"ר)

תכניות התערבות להפחתה במשקל אצל חולות סרטן שד לאחר טיפולים, הביאו להצלחות מסוימות קצרות מועד. חלק מהתוכניות כללו ליווי תזונתי, אישי או קבוצתי, בהדרכת תזונאית, עם אימון גופני או בלעדיו. תוכניות שכללו אימון גופני בלבד, ללא ליווי תזונתי, הביאו לשמירה על המשקל אך לא (מדד מסת הגוף). BMI להפחתה בו או ב- עקב הגורמים הייחודיים שמאפיינים חולות סרטן, ואשר גרמו לעלייה במשקל, יש צורך במידע מחקרי נוסף שיאפשר לזהות את השיטה היעילה ביותר להפחתה במשקל תקין BMI של אוכלוסייה זו. היעד של השגת ובריא, נדחה בדרך כלל עד לסיום הטיפול [7]. טיפול אנטי הורמונלי ומנופאוזה מוקדמת, גורמים לעלייה בשיעור האוסטיאופורוזיס והאוסטיאופניה (צפיפות עצם נמוכה), בקרב חולות סרטן שד. פעילות גופנית נושאת משקל כמו הליכה ואימוני כוח - התנגדות עם משקולות, ממתחי גומי וכדומה, שמפעילים עומס מכני על העצמות, מסייעים בשמירה על מסת העצם ובצבירת מינרלים חדשים. בנוסף, שיפור הכושר השרירי והתפקוד הפיזי באמצעות אימון גופני, מסייעים בהפחתת הסיכון לנפילות אצל אנשים שסובלים מאוסטיאופניה ואוסטיאופורוזיס. במחקר התערבותי שנמשך 42 חודשים, חולקו חולות סרטן שד פוסטמנופאוזליות לשתי קבוצות: קבוצה אחת קיבלה טיפול (מקבוצת Risedronate תרופתי בלבד בתכשיר ,D הביספוספונטים) בשילוב סידן וויטמין והקבוצה השנייה קיבלה בנוסף לטיפול התרופתי גם אימון כוח. בשתי הקבוצות נמצא שיפור בצפיפות המינרלים בעצם. השיפור היה גדול יותר בקבוצת האימון, אך ההבדל לא היה מובהק סטטיסטית [7]. במחקר אחר שנמשך שנים-עשר חודשים חולקו הנשים, שעברו טיפול כימותרפי, לשתי Zoledronic Acid קבוצות: קבוצה אחת קיבלה Bisphosphonate (תרופה אחרת מקבוצת ה- הניתנת באמצעות הזרקה תוך-ורידית) והקבוצה השנייה ביצעה אימון אירובי בבית (בעיקר הליכה). בנוסף, לשתי הקבוצות ניתנו

. הקבוצה שקיבלה את D תוספי סידן וויטמין התרופה שמרה על צפיפות העצם. בקבוצה האירובית נצפתה ירידה בצפיפות העצם. ייתכן שההיענות לאימון ועצימות האימון לא היו מספיקים לגרימת תגובתיות של העצם. תפקידה העצמאי של הפעילות הגופנית בשיפור בריאות העצם או בשילוב עם טיפול תרופתי, מהווים תחום מחקר עתידי חשוב [7]. פעילות גופנית שמתבצעת בשלב שאחרי האבחון יכולה להפחית את הסיכון לתמותה מהמחלה. היתרון הגדול ביותר נצפה אצל נשים שביצעו הליכה בקצב ממוצע ובהיקף של 3-5 שעות בשבוע. אין עדויות מחקריות בהקשר של השפעת אימון גופני שגרתי על התקדמות סרטן השד, ועל ההחלמה מהמחלה [9]. פעילות גופנית ואימון גופני נחשבים פעילויות בטוחות עבור החולות, גם בשלב שלאחר הטיפולים. חולות סרטן שביצעו פעילות גופנית, שיפרו את הפרוגנוזה שלהן, כלומר אצל אחוז קטן יותר של החולות חזרה המחלה, והתמותה ממנה פחתה, בהשוואה לאלה שלא היו פעילות. במחקר שכלל 000,4 חולות סרטן שד, נמצא כי בקרב הנשים הפעילות ביותר ירד הסיכון לתמותה בשיעור של %15. קשר זה, בין ירידה בתמותה לפעילות גופנית, היה תלוי מינון, ובהתאם לכך, נצפתה הפחתה בסיכון לתמותה, עם העלייה בהיקף הפעילות הגופנית לאחר האבחנה [7]. ממחקר פרוספקטיבי שנערך בין 1991-0002, וכלל 094,1 נשים שאובחנו כחולות בסרטן שד (בשלב התחלתי), עולה כי שרידותן של החולות, שצרכו תזונה עשירה בירקות ופירות וביצעו הליכה של 03 דקות בקצב בינוני, בתדירות של שש פעמים בשבוע- הייתה טובה יותר בטווח של 01 שנים. שיעור התמותה בקרב הנשים הפעילות עמד על כ-%5, בהשוואה לקבוצות האחרות בהן שיעור התמותה היה גבוה מ-%8. בקבוצה זו לא נמצא הבדל בין נשים עם משקל עודף, לנשים שמשקלן תקין. בקבוצות האחרות פעילות גופנית לאחר סיום הטיפולים

לשמר את רמת הכושר האירובי שמתבטאת, , בהשוואה MET's כפי שצוין לעיל, ביחידות לירידה של %6 בקבוצת הביקורת. במחקר דומה בהשתתפות חולות שטופלו בהקרנות, קבוצת האימון האירובי שיפרה את ) ב-%6, לעומת ירידה MET's הכושר האירובי ( של %5 בקבוצת הביקורת שביצעה תרגילי מתיחה בלבד. במחקר התערבותי בו חולות סרטן שד ביצעו פעילות אירובית בתחילת הטיפולים (עם וללא כימותרפיה), לא נמצא שינוי בכושר האירובי אצל נשים שקיבלו כימותרפיה, בעוד שבקבוצת הנשים שלא קיבלו טיפול כימותרפי, נמצא שיפור [7]. קיימות עדויות משמעותיות ליתרונות של אימון כוח לחולות סרטן שד במהלך הטיפולים ולאחר סיומם, כאשר רוב ההתערבויות נעשו לאחר סיום הטיפולים. חולות סרטן שד שביצעו אימון כוח תוך כדי טיפולי כימותרפיה, הראו שיפור בפרמטר זה בתוכנית שכללה בנוסף גם קבוצה אירובית וקבוצת ביקורת. חולות רבות בקבוצה שביצעה אימון כוח, סיימו את הטיפולים על בסיס לוח הזמנים המקורי, ולא נזקקו לשינויים ולהארכת משך התוכנית [7]. אין עדויות חד משמעיות להשפעת אימון כוח או אימון אירובי, על תחושת העייפות במהלך טיפולי כימותרפיה. עם זאת, האימון הגופני לחולי סרטן במהלך הטיפולים גורם להשפעות חיוביות במדדים הבאים (בנוסף לאלה שצוינו לעיל) חרדה, דיכאון, יכולת תפקודית, דימוי גוף, מצב רוח ואיכות חיים [7,9]. אחת מתופעות הלוואי של סרטן השד היא עלייה במשקל, תופעה שנצפית בדרך כלל אחרי אבחון המחלה, ובמיוחד במהלך הטיפול הכימותרפי וההקרנות. הסיבה לכך נובעת כנראה משילוב של הפחתה ברמת הפעילות הגופנית השגרתית, והאצה בכניסה לתקופת המנופאוזה אצל נשים שהיו בתקופת פרימנופאוזה. יתכן גם שזוהי תופעת לוואי לטיפול הורמונלי כמו למשל טיפול בטמוקסיפן או בתכשירים מעכבי . )Aromatase( ארומטאז

41