האגודה למלחמה בסרטן - ביטאון לעובדי בריאות בנושא מחלת הסרטן והשלכותיה - גיליון 20 אוקטובר 2014

אמצעים להפחתת סיכון

האגודה למלחמה בסרטן בישראל (ע"ר)

יותר ממחקרי התערבות, קשה לקבוע כיום כי לאספירין תפקיד משמעותי במאמץ למניעת סרטן השד לסוגיו השונים. סטטינים תרופות להורדת כולסטרול ממשפחת הסטטינים נמצאו - במחקרים לא מבוקרים רבים – כתרופות הקשורות לירידה בסיכון למחלות ממאירות שונות. קיימים מספר מנגנוני פעולה מוצעים להסברת האפקט האנטי-קרצינוגני של סטטינים המושתתים , Mevalonate בעיקר על חסימת מסלול ה- שאחראי גם על בקרת ייצור הכולסטרול בגוף וגם על יצירת מולקולות אונקוגניות . Rho ו- Ras קטנות כגון לגבי סרטן השד, קיימים מספר מחקרים תיאוריים שהדגימו ירידה משמעותית בסיכון לסרטן השד, בחולות שהשתמשו בסטטינים למשך מספר שנים לפחות. עם זאת, במטא- אנליזה שכללו מספר גדול של מחקרים מסוג מקרה-בקרה ועוקבה, נמצאו ממצאים מנוגדים ולכן לא ניתן לקבוע, בהיעדר מחקרים אקראיים מבוקרים שבחנו ספציפית שאלה זו, שיש יתרון מוכח בשימוש בתרופות אלו למניעת סרטן השד בחולים שהשתמשו. מטפורמין בקרב נשים פוסט-מנופאוזליות החולות בסוכרת מסוג 2, נמצאה עלייה של כ-%61 בסיכון לסרטן השד. ממצא זה הוביל לבדיקת השאלה האם תרופות לטיפול בסוכרת תשפענה גם על הסיכון לסרטן השד. נמצא, כי שימוש באינסולין לא קשור לירידה בסיכון לסרטן השד, אך במספר מחקרים תצפיתיים נמצאה ירידה קלה של כ-%51 בהיארעות סרטן השד בקרב משתמשות במטפורמין, הפועל במנגנון המפחית את יצור הגלוקוז בכבד וספיגתו במעי, ללא היווצרות היפראינסולינמיה שיתכן שאף היא כשלעצמה, תורמת לטומוריגנסיס. במבחני מעבדה שונים נמצאה בלימה של גידולים על ידי מטמורפין ושינוי בביטוי הגנטי של שורות תאים של סרטן השד, בעקבות

, SERMS ניתן כנראה לשינוי על ידי שימוש ב- בשל מטבוליזם האסטרוגן המשובש בנשאיות, המביא ברוב המקרים להיווצרות סרטן שד שלילי לרצפטורים לאסטרוגן. חוסמי ארומטאז מבין חוסמי הארומטאז נבחנו מספר תרופות בהקשר ליכולתן למנוע סרטן השד כאשר נבחן במחקר אקראי )Exemestane( אקמסטן בנשים פוסט-מנופאוזליות )MAP.3( מבוקר מעל גיל 53 הנמצאות בסיכון גבוה, ונמצא כתורם לירידה של %36 בסיכון לסרטן שד פולשני, לאחר שלוש שנות מעקב חציוני. חוסם ארומטאז נוסף שנבחן במחקר אקראי מבוקר - אך )Anastrozole( הוא האנסטרוזול IBIS-II תוצאות מחקר זה טרם פורסמו בהקשר להורדת הסיכון לפתח סרטן השד. בשלב זה, על פי הידע המדעי הקיים, נראה כאילו לחוסמי ארומטאז יש אפקט מונע על סרטן השד, שעוצמתו אינה פחותה מהשפעת , ועם פרופיל של תופעות לוואי SERMS ה- מסכנות חיים, נמוך הרבה יותר. תופעות הלוואי המתוארות לגבי חוסמי ארומטאז קשורות למערכת השלד/עצמות והשריר. התרופות מקבוצה זו שמנגנון הפעולה שלהן מטבעו מתבסס על חסימת האנזים ארומטאז, מיועדות רק לנשים פוסט-מנופאוזליות. אספירין אספירין ונוגדי דלקת לא סטרואידליים נחקרו רבות בהקשר של יכולתם למנוע התפתחות מחלות ממאירות. לעומת הקשר החזק שהודגם במחקרים שונים שבדקו מניעת מחלות ממאירות של מערכת העיכול ובמיוחד המעי הגס, הרי הקשר עם ממאירויות אחרות ובכללן סרטן השד עדיין לא ברור עד תומו. רוב מחקרי המקרה-ביקורת וחלק ממחקרי הקוהורט (עוקבה) הדגימו קשר בין צריכת אספירין, ובכלל זה אספירין במינון נמוך, לבין שיעור סרטן השד, אולם מספר מחקרי עוקבה גדולים ובכללם מחקר האחיות של הרווארד, , לא הצליחו WHS ומחקר בריאות הנשים לשחזר ממצאים אלו. בהיעדר מידע תקף

חשיפה לתרופה זו. מספר מחקרים בשלבים שונים בוחנים כעת את ההשפעה האפשרית של מטפורמין על היארעות סרטן שד בנשים שאינן חולות בסוכרת, אך המידע הקיים כיום, אינו מספיק כדי לתמוך בהמלצה על שימוש בתרופה למטרת מניעה. ביספוספונטים תרופות ממשפחת הביספוספונטים מדור שלישי נוסו בשנים האחרונות פעמים רבות בהקשר ליכולתן למנוע הופעת גרורות בשלד בנשים חולות בסרטן השד, או לטפל בגרורות כאלו ולשפר את הישרדות החולות. עם זאת, מחקרים אלו אינם יכולים לענות על שאלת המניעה הראשונית. מספר מחקרים תיאוריים שבחנו את שכיחות סרטן השד בנשים שהשתמשו בביספוספונטים מדור שני לטיפול באוסטאופורוזיס, מצאו כולם קשר שלילי חזק בין השימוש הממושך בתרופות לבין הסיכון לסרטן השד. בנוסף לכך, נמצאה ירידה בשכיחות סרטן שד קונטרה-לטרלי בנשים עם סרטן השד שטופלו בביספוספונטים מסיבה אחרת – תרופות ממשפחה זו חוסמות שלב קריטי , והם Mevalonate במסלול המטבולי של בעלי השפעה ביולוגית מוכחת על היווצרות תהליכים ממאירים בשד ובאיברים שונים במנגנון שאינו קשור לשלד, לאוסטאופורוזיס או להיווצרות תהליכים גרורתיים בשלד. כל העדויות הקיימות עד היום, נאספו מנשים פוסט-מנופאוזליות שהשתמשו ממילא בביספוספונטים באינדיקציה של אוסטאופניה או אוסטאופורוזיס. כיום, אין עדיין מידע לגבי השפעת התרופה בנשים פרה-מנופאוזליות, או בגברים. לאור האמור לעיל, בהיעדר הוכחה מדעית ברורה ממחקרי התערבות, קשה להמליץ על השימוש השיגרתי בביספוספונטים למניעת סרטן כלשהו, ובכלל זה, סרטן שד בנשים הנמצאות בסיכון רגיל. , סידן ואחרים D ויטמין המחקר הנוגע למרכיבי מזון שונים, תוספי D מזון ובכללם תכשירים המכילים ויטמין

47