האגודה למלחמה בסרטן - ביטאון לעובדי בריאות בנושא מחלת הסרטן והשלכותיה - גיליון 20 אוקטובר 2014

אבחון סרטן השד

האגודה למלחמה בסרטן בישראל (ע"ר)

הבדיקה הרגישה מכולן מאפשרת כאמור זווית MRI בדיקת ה- הסתכלות שונה מבדיקות ההדמיה האחרות, בשל יכולתה לאתר כלי דם סרטניים בשד. מתברר שרמת הרגישות של בדיקה זו גבוהה בהרבה מהממוגרפיה והאולטרסאונד באיתור גידולים סרטניים בשד. במחקרים שהשוו את שלושת אמצעי הדימות שהוזכרו לעיל בקרב נשים הנמצאות בסיכון גבוה MRI לפתח סרטן שד, הדגימה בדיקת ה- רגישות הגבוהה מ-%09, בהשוואה לבדיקת הממוגרפיה והאולטרסאונד שרגישותן נעה בין %03-%06, כל אחת בנפרד [2-3]. מאבחנת מוקדי מחלה MRI בדיקת ה- נוספים, בקרב למעלה מ-%51 מהנשים שחלו בסרטן השד ואובחנו באמצעות בדיקת ממוגרפיה או בדיקת אולטרסאונד – ולפיכך היא מגדירה את היקף המחלה בצורה מדויקת יותר בהשוואה לממוגרפיה ולאולטרסאונד בכ-%51 מהמקרים. בעקבות , תוכנית MRI הממצאים שנראים בבדיקת ה- הטיפול משתנה אצל כ-%01 מהנשים [4] (תמונה מס. 2 א-ג). של MRI לאור האמור לעיל, נראה כי בדיקת השדיים היא הבדיקה המושלמת לאבחון ואפיון סרטן שד, בשל רגישותה הגבוהה מחד והעדר הקרינה מאידך. אולם לבדיקת דימות זו מספר מגבלות, המונעות מהרופאים המטפלים להשתמש בה כקו ראשון לאבחון ואפיון סרטן שד. - היא MRI רגישותה הגבוהה של בדיקת ה- יתרונה הגדול ומאידך גם המגבלה הגדולה ביותר שלה. הבדיקה כל כך רגישה, שבנוסף לסרטן, מצבים פיזיולוגיים שכיחים או גושים שפירים מסוגים שונים, יכולים להראות . )False Positive Result( כממצא חשוד כסרטן למשל, אצל נבדקת פרה מנופאוזלית, אפילו רקמת שד רגילה עלולה להראות חשודה (הרקמה נצבעת במהלך הבדיקה), אם הבדיקה מבוצעת בשלב המחזור החודשי שאינו מתאים לביצוע בדיקה זו (בשל שינויים הורמונליים המתרחשים בשד באופן טבעי בזמן המחזור החודשי).

חומר הניגוד שמוזרק לנבדקת לפני ביצוע הבדיקה עלול לצבוע גם שינויים פיברוציסטיים בשד או גושים שפירים כגון פיברואדנומות – הללו עלולים להראות כממצאים חשודים גם אם אינם כאלה. בעבודות שונות, שתוארו בספרות המקצועית, בדקו כמה מהממצאים החשודים ונדגמו MRI שנראו אך ורק בבדיקת - אכן היו בסופו MRI בביופסיה מונחית, של דבר סרטן. התברר שכשליש בלבד מהממצאים שנראו חשודים בבדיקה היו סרטניים [5-7], כלומר, כ-%07 מהממצאים התבררו MRI שנראו חשודים בבדיקת ה- בסופו של דבר כשפירים. פירוש הדבר, שאם תשמש כבדיקת סקר לגילוי MRI בדיקת ה- מוקדם אצל כלל הנשים, מירב הסיכויים שנגרום יותר נזק מאשר תועלת, כיוון שנמצא יותר ממצאים שפירים מאשר סרטניים. שדיים MRI שימוש נרחב מדי בבדיקת ה– יביא ל”אזעקות שווא” מרובות שעלולות לגרום לנשים עם ממצאים שפירים לחרדה מיותרת וכן לביצוע בדיקות וביופסיות שאינן נחוצות. נשים בסיכון גבוה המצב שונה אצל אישה הנמצאת בסיכון גבוה במיוחד לחלות בסרטן שד: במקרה כזה התועלת עולה על הסיכון שכן המטרה העומדת לנגד עינינו היא גילוי המחלה בשלב מוקדם ומתן טיפול שיביא לריפוי מוחלט של האישה, גם אם ה”מחיר” גבוה מעט וכרוך בחרדה ובדיקות ביופסיה שרובן מיותרות. שדיים MRI מקובל היום להוסיף בדיקת כבדיקת סקר נוספת על הממוגרפיה, לנשים שלהן סיכון הגבוה מ-%02 לחלות בסרטן השד על פי מודלים גנטיים שונים [8]. התוויה זו כלולה בסל הבריאות. יחד עם זאת, ולמרות יתרונותיה של הבדיקה ישנם גורמים המגבילים את השימוש בה כמו למשל העלות הגבוהה הכרוכה בה וזמינותה המוגבלת. כמו כן, בשל השדה המגנטי , לא ניתן MRI הגבוה המשמש לבדיקת ה- לבצעה במקרים בהם ישנם רסיסי מתכת

בגוף הנבדקת. הבדיקה מוגבלת גם עבור חלק מהנשים אצלן הושתל קוצב לב. לעומת זאת, שתלים אורתופדיים שכיחים או סיכות ניתוחיות לרוב אינם מפריעים לביצוע הבדיקה. בשל הצורך בשימוש בחומר ניגוד תוך- ורידי, לא ניתן לבצע את הבדיקה אצל מטופלת הסובלת מאי-ספיקת כליות. אם הנבדקת סובלת מפחד ממקומות סגורים (קלאוסטרופוביה) ניתן לבצע את הבדיקה בהרדמה כללית קצרת מועד. ההתוויות המקובלות לשימוש שדיים MRI ב- משמשת בהתוויות קליניות MRI בדיקת ה- מגוונות, כמפורט להלן: בדיקות סקר לגילוי מוקדם של סרטן שד בקרב נשים הנמצאות בסיכון מוגבר בדיקה זו מתבצעת בקרב נשים שלהן סיכון הגבוה מ-%02 לחלות בסרטן שד במהלך חייהן על פי מודלים גנטיים שונים. המודלים הללו מתבססים על הרקע המשפחתי משני צדדיו וכן גורמי סיכון נוספים. נשים נשאיות של מוטציה גנטית המגבירה את הסיכון ) BRCA לחלות בסרטן שד (כגון נשאיות הגן נכללות אף הן בקבוצת הנשים הנמצאות בסיכון לחלות בסרטן השד. במקרים אלו שדיים MRI ההמלצה היא לבצע בדיקת אחת לשנה כתוספת לבדיקות השגרתיות (ממוגרפיה ו/או אולטרסאונד) ולא במקומן. MRI בשלב זה אין המלצה לשימוש ב- שדיים כבדיקת סקר לגילוי מוקדם בקרב נשים הנמצאות בסיכון קטן (פחות מ-%02), ובכלל זה נשים הנמצאות בסיכון רגיל באוכלוסייה הכללית. בדיקת סקר לגילוי מוקדם לנשים שעברו הקרנות לבית החזה בעברן בשל מחלת הודג’קין התווית זו מיועדת בעיקר לנשים שטופלו בקרינה לפני גיל 03. נשים אלו נמצאות בסיכון מוגבר לפתח סרטן שד החל משמונה שנים MRI מתום הטיפולים. לנשים אלו מומלץ לבצע שדיים אחת לשנה, כתוספת לבדיקות השגרה (ממוגרפיה ו/או אולטרסאונד) החל משמונה שנים מגמר הטיפול, החל מגיל 52.

57