האגודה למלחמה בסרטן - ביטאון לעובדי בריאות בנושא מחלת הסרטן והשלכותיה - גיליון 20 אוקטובר 2014

ביטאון לעובדי בריאות בנושא מחלת הסרטן והשלכותיה במה

, MRI מוקד הממצא שנראה בבדיקת ה- בבדיקה חוזרת של אולטרסאונד ממוקד נע , MRI בין %05-%07 כתלות בסוג הממצא ב- גם במקרים בהם בוצעה בדיקת אולטרסאונד זמן קצר קודם לכן שלא הדגימה ממצא חשוד כלשהו [9]. אם הממצא החשוד תואם גם בבדיקת אולטרסאונד, ניתן לבצע ביופסיה מונחית אולטרסאונד להערכת טיבו. ביופסיות אלו נוחות יותר עבור המטופלת, הן זמינות וזולות יחסית ועל כן עדיפות על פני ביופסיה בהכוונת . קיימת חשיבות רבה לתאום בין בדיקת MRI לבדיקת האולטרסאונד על מנת MRI ה- לוודא שהביופסיה אכן דוגמת את הממצא . אולם, היות MRI שהיה חשוד בבדיקת ה- רגישה יותר מממוגרפיה MRI שבדיקת ה- או אולטרסאונד, %03-%05 מהממצאים . לממצאים MRI החשודים יודגמו רק בבדיקת . MRI אלו נבצע ביופסיה מונחית סיכום שדיים היא הבדיקה הרגישה ביותר MRI בדיקת מבין בדיקות ההדמיה לשד. עובדה זו מהווה את יתרונה העיקרי של הבדיקה, כמו גם את החיסרון הגדול ביותר שלה. עם זאת, בשימוש שדיים MRI מושכל ועל פי ההנחיות, בדיקת יכולה לסייע באיתור מוקדם ומדויק של סרטן השד בקרב נשים הנמצאות סיכון גבוה וכן בהבהרת מצבים קליניים מגוונים כפי שתוארו. חשוב לזכור כי בדיקה זו היא בדיקה אחת מבין מכלול בדיקות ההדמיה לשדיים ויש להשתמש בה בזהירות תוך התאמתה למטופלת ולמצבה הקליני, בהתאם להמלצת הרופא המטפל או רדיולוג השד.

הערכה טרום ניתוחית של היקף המחלה אצל אישה שאובחנה לראשונה כחולה בסרטן השד התוויה זו נכונה בעיקר לגבי נשים עם סרטן - שד מסוג לובולרי שנוטה להיות רב מוקדי, או בנשים שלהן שד צפוף - כשהגידול ממנו הן סובלות לא נראה בבדיקת ממוגרפיה. חיפוש גידול ראשוני אצל חולת סרטן שד בבלוטת לימפה בבית השחי או גרורתי מוכח במקום אחר, אך ללא ממצא בממוגרפיה ו/או MRI אולטרסאונד. במקרים אלו לבדיקת ה- רגישות גבוהה במיוחד לזיהוי הסרטן הראשוני בשד. הערכת התגובה לטיפול נאו-אדג’ובנטי הוכחה כרגישה מבין בדיקות MRI בדיקת ה- ההדמיה להדגמת תגובה לטיפול כימותרפי הניתן לפני ניתוח שד, ולהערכת שארית המחלה לאחריו. הבדיקה בתהודה מגנטית ניתוח משמר שד – יעילה גם בהערכת היקף שארית המחלה אצל אישה שעברה ניתוח משמר שד עם שוליים מעורבים. , MRI בשל מאפייני שיטת ה- חשד להישנות - לצורת הדמיה זו יכולת טובה להבדיל בין צלקת ניתוחית להישנות של גידול בתוך צלקת, במקרים בהם קיים חשד להישנות, כאשר תוצאות הממוגרפיה והאולטרסאונד אינם חד משמעיים. הערכת ממצא לא ברור בממוגרפיה כאשר ישנו ספק או חשד ואולטרסאונד - לקיום ממצא כלשהו בבדיקת הממוגרפיה או יכולה MRI בבדיקת האולטרסאונד, בדיקת ה- להבהיר אם יש ממצא כלשהו או לא, ולסייע בכך לבחור בין מעקב בלבד או ביצוע בדיקת ביופסיה להמשך הבירור.

הערכת חשד לקרע במשתל סיליקון (בשל לבדיקת שיחזור שד או ניתוח קוסמטי) בשד – הרגישות הגבוהה ביותר מבין כל MRI ה- בדיקות ההדמיה להערכת המבנה של משתל סיליקון או שתל אחר בשדיים. ניתן להבחין בין קרע תוך קופסיתי של משתל לבין קרע מלא עם דליפת סיליקון לשד או לבלוטות בית השחי. בדיקה זו היא היחידה מבין בדיקות של השדיים, שאיננה מצריכה הזרקת MRI ה- חומר ניגוד תוך-ורידי. חשוב לדעת שישנם סוגים מסוימים של משתלי מותחן שבגינם בשל המרכיב המתכתי MRI אין לבצע בדיקת במותחנים. בדרך כלל, אלו משתלים זמניים שאינם קבועים, ולפיכך יש צורך לברר עם הכירורג הפלסטי מהו סוג המשתל שהושתל . MRI באישה, טרם ביצוע בדיקת מה קורה כאשר מוצאים ממצא ? MRI חשוד בבדיקת כאמור, מרבית הממצאים החשודים שיודגמו של השדיים יוכחו בסופו של MRI בבדיקת דבר כממצאים שפירים ולא סרטניים. עם זאת, הרבה פעמים קשה להבדיל על סמך התמונות בלבד בין ממצא ממאיר לממצא שפיר. בשל כך, כאשר מתגלה ממצא חשוד בבדיקת , לעתים קרובות יש צורך בביצוע בדיקת MRI ביופסיה על מנת להגדיר את טיבו. ביופסיות אלו צריכות להיות מדויקות ומכוונות מטרה. ניתן לבצע את הביופסיה בהכוונת , אך פרוצדורה זו פחות נוחה למטופלת, MRI זמינותה מוגבלת ועלותה גבוהה למדי. על כן, בשלב ראשון לאחר זיהוי ממצא חשוד , יש לזמן את הנבדקת חזרה MRI בבדיקת שדיים – בדיקות US לבדיקת ממוגרפיה ו- ממוקדות לאזור החשוד. הסיכוי למצוא את

רשימת ספרות

1. Poustchi-Amin M et al. Principles and applications of echo-planar imaging: a review for the general radiologist. Radiographics. 2001 May- Jun;21(3):767-79. 2. Lehman CD, Isaacs C, Schnall MD et al. Cancer yield of mammography, MR, and US in high-risk women: prospective multi-institution breast cancer screening study. Radiology. 2007244(2):381–8. 3. Sardanelli F, Podo F, D’Agnolo G et al. Multicenter comparative multimodality surveillance of women at genetic-familial high risk for breast cancer (HIBCRIT study): interim results. Radiology. 2007 242(3):698–715.

4. Brasic N, Wisner DJ, Joe BN. Breast MR imaging for extent of disease assessment in patients with newly diagnosed breast cancer. Magn Reson Imaging Clin N Am. 2013 Aug;21(3):519-32. 5. Liberman L, Mason G, Morris EA, Dershaw DD. Does size matter? Positive predictive value of MRI-detected breast lesions as a function of lesion size. AJR Am J Roentgenol. 2006.186:426-430. 6. Viehweg P, Bernerth T, Kiechle M. et al. MR-guided intervention in women with a family history of breast cancer. Eur J Radiol. 2006;57:81-89.

7. Fischer U, Kopka L, Grabbe E. Magnetic resonance guided localization and biopsy of suspicious breast lesions. Top Magn Reson Imaging. 1998;9:44-59. 8. Lee CH, Dershaw DD, Kopans D, et al. Breast cancer screening with imaging: recommendations from the Society of Breast Imaging and the ACR on the use of mammography, breast MRI, breast ultrasound, and other technologies for the detection of clinically occult breast cancer. J Am Coll Radiol 2010;7:18-27. 9. Candelaria R, Fornage BD. Second-look US examination of MR-detected breast lesions. J Clin Ultrasound. 2011 Mar-Apr;39(3):115-21

58