האגודה למלחמה בסרטן - ביטאון לעובדי בריאות בנושא מחלת הסרטן והשלכותיה - גיליון 20 אוקטובר 2014

כירורגיה

האגודה למלחמה בסרטן בישראל (ע"ר)

תמונה מס.4: המתמר התוך ניתוחי

בפתולוגיה. על פי ניסיוננו הנסמך על המחקר, על מנת לקבל תוצאה אופטימלית, יש לוודא כי המרחק הנמדד באולטרסאונד, יהיה מעל 5.0 ס”מ [23]. בבדיקה לאחר הוצאת התכשיר, ניתן להרחיב את הכריתה בכיוונים הרצויים, לפי בדיקת האולטרסאונד החוץ גופית, באופן מדויק יותר מאשר בניתוח חוזר, כאמור, בגלל שוליים נגועים. ניתן לתעד את המדידות בהפנייה לבדיקה פתולוגית, המחייבת התייחסות מצד הפתולוגים לשולי הכריתה, בדו”ח הפתולוגי הסופי [תמונה 4]. בשלבי הלימוד הראשונים, אנו ממליצים למנתח להשתמש באולטרסאונד תוך ניתוחי, בשילוב עם תיל סימון, עד לצבירת ניסיון המאפשר לזנוח את תיל הסימון בגידולים לא נמושים, שנראים בבירור באולטרסאונד. ניתן ואף רצוי להשתמש בטכנולוגיה זו במהלך הניתוח, גם כאשר מדובר בגידולים שניתנים למישוש, שכן לא תמיד אנו מדייקים בשאלת מיקום השוליים. סיכום האולטרסאונד התוך ניתוחי נותן למנתח מימד נוסף בטיפול הכירורגי בסרטן שד. לפי כל העדויות, הן במחקרים פרוספקטיביים והן במחקרים רטרוספקטיביים, השימוש באולטרסאונד במהלך הניתוח, משפר את היכולת להשיג שולי כריתה תקינים, שאינם מעורבים בגידול. נוסף על כך השימוש בהדמייה זו, יעיל גם במקרים של גידולים שאינם נמששים, ויכול להחליף את הסימון המקובל בתיל. נוסף על יתרונות אלה, המכשור נמצא בהישג יד, והטכנולוגיה קלה ללמידה.

דוח פתולוגי סופי שמכיל את נתוני המדידה באולטרסאונד

הרקמה, נעלם. חשיבות האולטרסאונד התוך ניתוחי הנו הדמיית הגידול בחדר הניתוח המאפשרת למנתח לתכנן את החתך הניתוחי. זהו כלי עזר המסייע למנתח בתכנון המשך מהלך הניתוח [תמונה 3] [53]. בתום הכריתה, עם הוצאת הגוש ורקמת השד שנכרתה סביבו, יכול המנתח להעריך (תוך כדי ניתוח), את מרחק החתך הכירורגי מהגוש הגידולי, ולהחליט האם יש צורך בכריתה נוספת של שוליים. כריתת השולים נעשית באותו ניתוח, דבר שלדעתנו, הרופאים המטפלים, מדויק יותר מניתוח חוזר, בשל שוליים נגועים המתגלים בהערכה סופית

(מומלץ לבדוק את החולה במרפאה), ותיעוד הממצאים בתמונות שהתקבלו מבדיקת האולטרסאונד. חשוב לזכור שבדיקת אולטרסאונד על ידי המנתח איננה בדיקה אבחנתית, אלא היא בגדר בדיקה ממוקדת לזיהוי התהליך הפתולוגי בו צריך לטפל (אבחון הוא תפקידו של הרדיולוג). אחת הבעיות המוכרות במהלך הניתוח היא בעיית הסימון, בין אם מדובר בציור על העור, ובין אם מדובר במחט סימון: ברגע שהעור נפתח, נפתחים גם הליגמנטים ע”ש קופר (סיבי התמיכה המעניקים לשד את צורתו הזקופה) והקשר בין החלקים השונים של

בתוך פצע הניתוח יחד עם התמונה שנראית על מסך )intraoperative probe( תמונה מס.3: השימוש במתמר ייעודי מכונת האולטרסאונד

79