האגודה למלחמה בסרטן - ביטאון לעובדי בריאות בנושא מחלת הסרטן והשלכותיה - גיליון 20 אוקטובר 2014

ביטאון לעובדי בריאות בנושא מחלת הסרטן והשלכותיה במה

נפח הכריתה קטן יותר [92,03]. המחקרים הללו מתווספים למחקרים רטרוספקטיביים אחרים, שהראו תוצאות דומות [13-43]. לגבי גידולים שאינם ניתנים למישוש, קיים מחקר פרוספקטיבי רנדומלי אחד [53] בלבד, שהראה יתרון מובהק לטובת השימוש הרטרוספקטיביים ההשוואתיים. נמצא הבדל משמעותי בשימוש באולטרסאונד תוך ניתוחי, בשיעור השוליים המעורבים, עם סיכון יחסי של %25.0, לעומת כריתה שבוצעה בהנחיית תיל בלבד [63]. ישנה גם עדות שהשימוש באולטרסאונד במהלך הניתוח יעיל יותר משימוש בזירעונים רדיואקטיביים לסימון גושים שלא ניתן למשש [73] – שיטה בעייתית באולטרסאונד. במאמר אחר, פורסמה מטאנליזה שבדקה את כל המחקרים

מתכנן את החתך ואת הניתוח על פי צילומי רנטגן, לפי המקום המשוער של הגידול, אך הוא אינו יכול לזהות את הגידול עצמו, או לראות אותו. כאשר ניתן לזהות את הגידול בקלות בעזרת אולטרסאונד, השימוש בטכנולוגיה זו במהלך הניתוח, יכול לסייע בתכנון החתך והניתוח, הן כאשר מדובר בגידולים נמושים, והן כאשר ישנם גידולים שאינם ניתנים למישוש. שימוש באולטרסאונד מאפשר הערכה של רוחב השוליים מיד לאחר הכריתה על שולחן הניתוחים (תמונה 2). לאחרונה פורסמה עבודה לפיה המנתח יכול לרכוש בקלות את הכישורים הדרושים להפעלת אולטרסאונד תוך ניתוחי, בכריתת גידולים הניתנים למישוש, פיכך ניתן להגיע לתוצאה אופטימלית לאחר עקומת למידה של שני ניתוחים בלבד [82].

וכן הקרינה הנוספת הדרושה בצילום לאחר הסימון [83].

שימוש באולטרסאונד בשערי צדק

במרכז הרפואי שערי צדק נעשה שימוש באולטרסאונד תוך ניתוחי מאז 8002. שיעור הניתוחים החוזרים במהלכן מתבצעות כריתות בגין קרצינומות של השד (למעט בגידולים טהור), Ductal Carcinoma in Situ מסוג ירד מ-%11 לפני השימוש באולטרסאונד תוך ניתוחי, ל-%7 בלבד, לאחר השימוש בשיטה זו (השוואה רטרוספקטיבית) [23]. בבדיקת ביצוע הניתוחים בהם נעשה שימוש באולטרסאונד תוך ניתוחי, הגדרנו את הצורך ברווח של שוליים סונוגרפיים בגודל של 5.0 סנטימטר כדי להשיג שוליים היסטולוגיים של 2.0 סנטימטר, ב-%59 מהכריתות כאשר מדידת השוליים נעשתה ע”י המנתח על שולחן הניתוחים, לאחר כריתת הגוש [23]. הממצאים שלנו לא אומתו במחקר עם אוכלוסייה של מטופלות עם נתונים דומים למטופלות שלנו על ידי קבוצה אחרת, אבל במחקר ההוא נעשה שימוש באולטרסאונד, על מנת למדוד את השוליים רק לאחר הוצאת הגוש, ולא במהלך הניתוח; נוסף על כך, בדיקת השוליים נעשתה על ידי רדיולוג ולא על ידי המנתח על שולחן הניתוחים [93]. קריטריונים להצלחת השימוש באולטרסאונד תוך ניתוחי ופרטים טכניים תנאי בסיסי לשימוש באולטרסאונד תוך ניתוחי, הוא היכרות עם הציוד והדרכה נכונה על אופן השימוש בו. במידה ואין מכשיר אולטרסאונד ייעודי לניתוחי שד, נחוץ שיתוף פעולה עם רדיולוגים, מרדימים ומנתחי כלי דם שלהם מכונות אולטרסאונד. תנאי טכני נוסף, הנו זמינות המכשיר לשימוש בחדר הניתוחים. כמו כן קיים תנאי הכרחי נוסף, הדרוש על מנת להסתמך על אולטרסאונד תוך ניתוחי, ללא שימוש במחטי סימון: הדמייה של הגוש על ידי המנתח מראש

תמונה מס.2: מדידות המרחקים מהקצה של הגידול לשולי הכריתה בארבעה כוונים

השפעת השימוש באולטרסאונד תוך ניתוחי לפי הספרות המקצועית קיימים כיום שני מחקרים פרוספקטיבים רנדומלים שהשוו בין שימוש באולטרסאונד ושימוש במישוש בלבד, שהצביעו על יתרון משמעותי לשימוש באולטרסאונד: טכנולוגיה זו מצמצמת את שיעור השוליים המעורבים בגידול, ולכן הצורך בניתוחים חוזרים, פוחת, ובנוסף

בשל הצורך במציאת הזירעון ברקמה שהוצאה, ולאחר מכן טיהור וסילוק הזירעון הרדיואקטיבי. בנוסף ליעילות האולטרסאונד התוך ניתוחי, קיימים מספר יתרונות נוספים על פני סימון עם תיל: היעדר תלות ברדיולוג וצורך לתאם ולתזמן פרוצדורות, הפחתת עלויות של הסימון כולל הציוד הנדרש לפרוצדורה, וכן מניעת אי הנוחות הכרוכה בקיומו של התיל בשד, עד למועד הניתוח

78