האגודה למלחמה בסרטן - במה - גיליון מס' 22 - ינואר 2018

התפתחות, מניעה וגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס

. מעקב בלוטת התריס באולטרסאונד 3 מבוצע לאור הסיכון לפתח גידול פפילרי של בלוטת התריס ומומלץ אחת לשנה עד שנתיים. . מעקב תקופתי לגידולי דסמואיד בנשאים 4 עם סיכון גבוה (וריאנט גרדנר או סיפור משפחתי של דסמואיד) מתבצע באמצעות . בכל מקרה, לפני MRI או CT הדמיה ב- ולאחר ניתוח כדאי לבצע, בהתאמה, הדמיית בסיס והדמיה חוזרת, כדי לראות אם לא התפתח גידול מסוג דסמואיד משני לניתוח, וכן לאחר היריון. אם התגלה גידול במראה הדמייתי מתאים, לא תמיד מבוצעת ביופסיה מאחר וזו יכולה להאיץ את הגידול. שכיח לראות מספר גידולים בתסמונת בניגוד למקרים אקראיים. טיפול מונע וטיפול א. טיפול מונע - כיום לרוב לא ניתן טיפול תרופתי לנשאים אצלם עדיין אין ביטוי קליני משמעותי של התסמונת, כגון פוליפים או גידולי דסמואיד. כמפורט להלן, במקרים נבחרים יינתן לנשאים בסיכון משמעותי טיפול מונע לגידולי דסמואיד טרם ניתוח. ב. טיפול בפוליפים וניתוחים - בעבר היה יטופלו FAP מקובל לחשוב כי כל מקרי בניתוח לכריתת המעי הגס. כיום קיימת התייחסות אישית לכל מקרה, והקווים המנחים הם עומס הפוליפים, דרגת חומרתם, הפוטנציאל הסרטני שלהם והיכולת להסירם אנדוסקופית. כאשר קיים עומס פוליפים משמעותי או מרבד פוליפים, המקשים על המעקב ואינם מאפשרים הסרה באנדוסקופיה, בדרך כלל יש להמליץ על ניתוח. גדילה מואצת עד כדי ריבוי פוליפים גדולים או מתקדמים, היא סוג של סימן אזהרה להתפתחות סרטן, המגדיל את הטיעונים בעד ניתוח. כשמספר הפוליפים אינו כה גדול (עשרות בודדות), ולאור ההתקדמות הטכנולוגית באנדוסקופיה, ניתן כיום להסירם בפעולה אחת או בכמה פעולות, ולא תמיד יש גדילה מסיבית חוזרת. במקרים מתונים אלה ניתן לבצע מעקב

משמעות קלינית. הם שימשו טרם עידן האבחנה הגנטית לצורך אבחנתי בעיקר. תסמינים אם לא ידועה תסמונת במשפחה, הנשאים בה עשויים להתגלות באופן מקרי. התסמינים העיקריים הם אנמיה, דמם רקטלי, כאבי בטן ועוד, אלא שלעיתים אין כל תסמינים לתסמונת. במשפחות בהן ידועה התסמונת, מבוצעות בדיקות גנטיות יזומות לאיתור נשאות ובדיקות אנדוסקופיות לגילוי מוקדם של המאפיינים. סיכונים הסיכון העיקרי בתסמונת הפוליפוזיס התורשתית הינו סרטן המעי הגס, אולם כיום, לאור המעקב המובנה והניתוחים היעילים, חלה ירידה משמעותית בסיכון זה, והוא אינו מהווה גורם מוביל לתמותה באוכלוסייה זו. במקומו עלו מרכיבים אחרים בתסמונת כגורמי סיכון לתחלואה ולעיתים לתמותה, והם גידולי דסמואיד ופוליפים וכן גידולים של הפפילה ורירית התריסריון. אבחנה גנטית בקצרה (פירוט במאמר בנושא), במשך שנים היה נהוג להתחיל את הבירור הגנטי של מטופלים עם ריבוי אדנומות במעי הגס APC באמצעות בדיקת ריצוף של הגן הבודד ), ואם היא Sanger sequencing בשיטת סאנגר ( שלילית, להמשיך ולבדוק מוטציות שכיחות בגן . העידן של שיטת ריצוף הדור הבא - MUTYH ) next generation sequencing – NGS ( טרף את הקלפים, בכך שבאותה עלות של ריצוף גן בודד ניתן להשיג ריצוף בפנל של עשרות גנים הקשורים לסרטן מערכת MUTYH ו- APC , GREM1 העיכול, בהם הגנים וכן גנים חדשים, שתוארו לאחרונה כקשורים לריבוי אדנומות. מספקת מספר APC מציאת מוטציה בגן נדבכים לטיפול בתסמונת ולהמשך ניהול מעקב רפואי של המטופל ומשפחתו: . מאפיינים שונים של המוטציה עוזרים להעריך 1 את חומרתה של התסמונת ומאפשרים התאמת טיפול מונע וטיפול ניתוחי.

. ניתן לבדוק את בני המשפחה ולהחליט מי 2 זקוק למעקב מונע סרטן. . אפשרות להציע אבחנה טרום השרשתית 3 לצורך מניעת ההורשה של המוטציה (פירוט להלן). . מוטציה ידועה מאפשרת הכללה 4 במחקרים , שחלקם בודקים כיום מוטציות מסוג ספציפי (פירוט להלן, בסיכום). מעקב לנשאי התסמונת אחד הנושאים החשובים ביותר לנשאים עם תסמונות פוליפוזיס הוא ניהול מעקב רפואי מסודר. הוכח מחקרית כי מעקב מסודר בהתאם להנחיות מונע תחלואה וסרטן. מומלץ לבצע מעקב שכזה במרכז המתמחה בסרטן מעי גס תורשתי, לאור נדירות התסמונת והצורך במיומנות קלינית ואנדוסקופית. המעקב מתבצע בדרך כלל על ידי צוות רב-תחומי, המתמחה בנושא וכולל גסטרואנטרולוג, רופא ילדים (לפי הצורך), כירורג קולורקטלי ואונקולוג (לפי הצורך, בגידולי דסמואיד), ומעטפת תומכת הכוללת אחות, עובד/ת סוציאלי/ת ותזונאים, המלווים את המטופלים לאורך השנים, כולל באירועים משמעותיים כמו ניתוח, הריונות ועוד. הקביעות, הזמינות והאמון במטפלים ובמסגרת מהווים גורמים חשובים התורמים להיענות ולהתמדה במעקב ארוך השנים .]2[ הצפוי לנשאים המעקב למניעת סרטן כולל: . מעקב באמצעות קולונוסקופיה מדי שנה 1 או פחות, אם טרם בוצע ניתוח. לאחר ניתוח יתבצעו המעקבים בדרך כלל אחת לשנה עד שנתיים או בהתאם למצב הפוליפים והרקע האישי. . גסטרוסקופיה מומלצת אחת לשנה עד 2 שנתיים כולל הסתכלות על הפפילה כדי לשלול התפתחות פוליפ, ומטרתה לעקוב אחר הופעת אדנומות בתריסריון ואחר פוליפים שפירים בכיפת הקיבה, שהם חלק מהתסמונת ולעיתים יכולים להכיל גם אדנומות.

51