האגודה למלחמה בסרטן - במה - גיליון מס' 22 - ינואר 2018

התפתחות, מניעה וגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס

בוודאי במטופלים עם אנמיה, שלשול או .]4[ תסמינים אחרים הקשורים למעי הדק אם למטופל קיימת היסטוריה משפחתית של ממאירות המעי הדק או הלבלב, יש לשקול כל מקרה לגופו. יש לבצע SMAD4 במטופלים עם מוטציה ב- בדיקה גופנית מלאה לשם חיפוש אחר נגעים וסקולריים בשפתיים, בחלל הפה והאף ובקצות האצבעות, בשל האפשרות של שילוב .]4[ HHT עם סיכום האבחנה של תסמונת פוליפוזיס נעורים הינה קלינית על פי קריטריונים שתוארו ו/או איתור מוטציה גנטית באדם עם חשד קליני או בקרוב משפחתו. פוליפוזיס נעורים הינה תסמונת נדירה, והסיכון להתפתחות סרטן במהלך החיים משמעותי ביותר. זיהוי ומעקב נכון אחר מאובחנים חיוניים למניעת סרטן. על כן תסמונת זו מחייבת עבודת צוות רב-תחומי הכולל גסטרואנטרולוגים, כירורגים, גנטיקאים ופתולוגים של מערכת העיכול, ומומלץ לנהל את המעקב והטיפול במטופלים אלה ובני משפחתם במרכז שלישוני שרכש ניסיון בניהול מקרים אלה.

של המעי הגס עם ניתוח הפאוץ' האילאואנאלי .]13[ ) Ileal Pouch Anal Anastomosis – IPAA ( 15-12 בנוסף, עם זיהוי התסמונת או מגיל ], יש לבצע גסטרוסקופיה לאבחון 4,3[ שנים וכריתה של פוליפים מהקיבה וממערכת העיכול העליונה בכלל. אם קיימים פוליפים, יש לחזור על הבדיקה אחת לשנה עד לכריתה מ"מ. לאחר 5 מלאה של כל פוליפ מעל מכן, ניתן להמשיך מעקב גסטרוסקופיה ]. במטופלים עם 9,3[ אחת לשנתיים-שלוש פוליפוזיס מסיבית של הקיבה ו\או אנמיה, יש .]3[ לשקול גסטרקטומיה בני משפחה מדרגה ראשונה של מטופלים עם תסמונת פוליפוזיס נעורים, יעברו בירור גנטי במידה ויש מוטציה ידועה במשפחה, ואם אין, יתחילו סריקה ומעקב בבדיקות גסטרוסקופיה שנים או קודם, אם קיימים תסמינים 15 מגיל מחשידים, כגון אנמיה מחסר ברזל. בשל הנדירות של ממאירות של המעי הדק או הלבלב, לא קיימות המלצות ברורות בספרות הנוגעות לסריקה ומעקב לשם גילוי מוקדם של ממאירויות אלה. למרות זאת, חלק מאנשי המקצוע ממליצים על בדיקות הדמיה של המעי הדק על ידי אנדוסקופיה באמצעות אנטרוגרפיה תקופתית, CT גלולה מצלמת או

רשימת ספרות:

1. Calva D, Howe JR. Hamartomatous polyposis syndromes. Surg Clin North Am. 2008 Aug;88:779-817. 2. Grotsky HW, Rickert RR, Smith WD, et al. Familial juvenile polyposis coli: a clinical and pathologic study of a large kindred. Gastroenterology. 1982 Mar;82(3):494-501. 3. National Comprehensive Cancer Network (NCCN). NCCN clinical practice guidelines in oncology. Genetic\Familial High Risk Assessment: Colorectal (Version 2.2017). 2017 Aug 9; National Comprehensive Cancer Network 2017 Aug 9. Available from: https://www.nccn.org/professionals/ physician_gls/pdf/genetics_colon.pdf 4. Syngal S, Brand RE, Church JM, et al. ACG clinical guideline: genetic testing and management of hereditary gastrointestinal cancer syndromes. Am J Gastroenterol. 2015 Feb;110(2):223-62. Epub 2015 Feb 3. 5. Brosens LA, van Hattem A, Hylind LM, et al. Risk of colorectal cancer in juvenile polyposis. Gut. 2007; 56(7):965–7. Epub 2007 Feb 15. 6. Howe JR, Mitros FA, Summers RW. The risk of gastrointestinal carcinoma in familial juvenile polyposis. Ann Surg Oncol. 1998 Dec;5(8):751-6. 7. Coburn MC, Pricolo VE, DeLuca FG, et al. Malignant potential in intestinal juvenile polyposis syndromes. Ann Surg Oncol. 1995 Sep;2(5):386-91. 8. Goodman ZD, Yardley JH, Milligan FD. Pathogenesis of colonic polyps in multiple juvenile polyposis. Cancer. 1979 May;43(5):1906-13. 9. O‘Riordain DS, O‘Dwyer PJ, Cullen AF, et al. Familial juvenile polyposis coli and colorectal cancer. Cancer. 1991 Aug 15;68(4):889-92. 10. Chow E, Macrae F. A review of juvenile polyposis syndrome. J Gastroenterol Hepatol. 2005 Nov;20(11):1634–40. 11. Schreibman IR, Baker M, Amos C, et al. The hamartomatous polyposis syndromes: a clinical and molecular review. Am J Gastroenterol. 2005 Feb;100(2):476–90. 12. Howe JR, Roth S, Ringold JC, et al. Mutations in the SMAD4/DPC4 gene in juvenile polyposis. Science. 1998 May 15;280(5366):1086-8. 13. Oncel M, Church JM, Remzi FH, et al. Colonic surgery in patients with juvenile polyposis syndrome: a case series. Dis Colon Rectum. 2005 Jan;48(1):49–56.

57