דניאל בלנקו

בה, נע בין המשעשע למוזר. הסלידה משחיתות היא זו שחיברה ביניהם, אבל היושר והיושרה של שניהם הפכו אותם לחברים של ממש. , כאשר היה משוחרר טרי יחסית מצה"ל 2012 גאון פגש את דני לראשונה בקיץ ), ועבד במשרד מבקר המדינה. "דני 1 (בתפקידו האחרון שימש כסגן מפקד בה"ד עבד עם אלכסיי וולושין בספרייה העירונית, שם ריכז את סיירת המחשבים – קבוצת מתנדבים שתיקנה ושיפצה מחשבים ישנים עבור נזקקים שידם אינה-משגת", מספר גבי. "אני הייתי יו"ר ועדת הנוער והוא הציג לי את הפרויקט. הדבר הראשון שבלט שהאיש לא מדבר הרבה, וצריך לדובב אותו, כלומר לשאול שאלות, והוא עונה בתמציתיות. קצת ציני, קצת מתחכם. דניאל קלאסי". הם נפגשו עוד כמה פעמים, אבל לקח לדני זמן להיפתח. "הוא תמיד היה קצרן וציני וקצת מנותק. אבל כשסיפרתי לו שאני עובד במשרד מבקר המדינה פתאום התחיל להתעניין: איך המשרד עובד, כיצד מבצעים ביקורת. מהר מאוד התגלגלה השיחה לנורמות ציבוריות ומוסר, ואז שמתי לב שהוא מתעניין בתחום, שזה מדבר אליו". , כאשר בגאון הבשילה ההחלטה להתמודד על תפקיד ראש מועצת 2013 בתחילת מזכרת בתיה, הוא התחיל לגייס אנשים שיתמכו בו ויסייעו לו במשימה. דני היה אחד הראשונים שבהם. "נסעתי אליו הביתה ועדכנתי אותו, ביקשתי ממנו להצטרף ולעזור בתפעול עמוד הפייסבוק שלנו, והוא הסכים. התחיל בינינו שיח פוליטי, סיפרתי לו שאני איש ליכוד ובא מבית ז'בוטינסקאי והוא סיפר שהיה לוחם בשריון אבל נמצא בקצה השני של המפה הפוליטית. פתאום התחיל לשאול שאלות, ולהיפתח. עניין אותי איך התמודד עם סוגיות מוסריות באיו"ש ובקרב, וראיתי שהעולם הצבאי עדיין מסקרן אותו". בין גאון לדני התפתחה ידידות מעט בלתי-צפויה. המטרה המשותפת: לחסל את השחיתות שפשתה במערכות השלטון המקומי של מזכרת בתיה, ולהחליף את השלטון המקומי המסואב בכזה שעובד למען הציבור, חיברה ביניהם אף היא. הם דיברו על דת ומדינה, צבא ומדינה, הזכות על האדמה בארץ ישראל ועוד. "עבורי הוא נתפס כקיצוני בתחומים האלה, ביכולת שלו לקרוא תיגר על עצם היותנו מדינת היהודים. הפריע לי שחתר נגד קיומה של מדינת היהודים, וקבע שהזכות של הערבים על המדינה הזאת זהה. אבל היכולת שלו לראות צדק במובן אבסולוטי גם הרשימה אותי באותו הזמן. תפיסת העולם שלו מתגרה, אבל ברמה האישית הוא לא התגרה כלל, לא התנגח בי אישית, מה שאפשר דיאלוג פתוח". הם המשיכו להיפגש, ובתוספת בקבוקי היין, דני הלך ונפתח גם ברמה האישית. "עד היום מצמרר אותי להיזכר איך סיפר לי את סיפורו האישי. אני זוכר את מרי, רעייתי, ואותי יושבים חסרי אונים וחושבים איך ילד בן חמש יכול להיוותר בעולם רק עם אחות. ואז סיפר לי גם על הדוד ברמות מנשה. אבל לא היה אפשר לומר 'מסכן',

מ ו ש ב ה ו פ ו ל י ט י ק ה

123