דניאל בלנקו

אלימות בבית זכורה לשני האחים כמעט מהתחלה, וזו התגברה עם הדיכאון והשתייה שפיתח גסטון אחרי מותה של ביאטריס. בזמן שדני חי בבית, האלימות הייתה מופנית בעיקר אליו ודני פיתח סימפטומים של הקאות כמנגנון התנגדות, ואולי כ"מלחמת שחרור" מהדיכוי של אביו. "הוא סיפר לי שהוא פיתח את ההקאות האלה במכוון, כדי שגסטון יעזוב אותו", מספרת רוני. "הוא היה מכין לעצמו צ'יפס מגיל מאוד צעיר ואחר כך היה מקיא. הם היו במלחמה מטורפת". "הזיכרון של ההקאות נשאר איתנו חזק", מספרת אנה. "זה זיכרון ששנינו נשארנו איתו. דיברנו על כך לאורך השנים לא מעט. דני היה מקיא באופן יומיומי כמעט, במשך תקופה מרוכזת, ולמרות שהייתה לי פוזיציה של אחות גדולה, חשתי חוסר אונים, ולא התערבתי. זה נשאר איתי, תחושת חוסר האונים הזאת". בין הדיכאונות והתפרצויות האלימות, אנה זוכרת גם כמה הבלחות בודדות של אור וחום בבית. "לא הייתה לנו טלוויזיה קודם, כי ההורים התנגדו עקרונית לטלוויזיה. אחרי שאמא התאבדה אבא הביא הביתה טלוויזיה קטנה בשחור-לבן, עם ידית כזאת. ואני זוכרת שהייתי יושבת על הברכיים שלו ורואה טלוויזיה, והייתי מסרקת אותו ומשחקת לו בשיער. אבל היה פחד, כי הוא היה כמו פצצה מתקתקת. כל רגע אין לדעת מה יהיה הקפיץ שישנה אותו והוא יתחיל להרביץ ולזרוק חפצים ולהשפיל אותי". כחלק מההחלטה לשים את הילדות מאחור – באופן מעשי וסמלי כאחד – דני נמנע מלחשוב על אביו המתעלל במשך שנים ארוכות. עם זאת, גם ללא הכשרה פסיכולוגית קשה שלא למתוח קו של ריאקציה בין האב המסור שהפך לילדיו לבין היחס המנוכר שספג מאביו כילד. בשנים האחרונות לחייו, כחלק ממאמץ להתחבר טוב יותר לחוויות ולרגשות המודחקים, ניסה דני לאתר עוד מידע על אביו. הוא מצא כתבה ישנה בחיפוש באינטרנט וחשב אפילו לכתוב את ערך הוויקיפדיה על הפרופסור הנשכח לקולנוע מאוניברסיטת מונטווידאו. "אני חושב עליו, בתור מבוגר", אמר לאודי. "אפילו על המושג 'אבא שלי'. מה זה אבא שלי, זה משהו שבעצם אף פעם לא... אני לא זוכר שקראתי לו אבא או דברים כאלה. אז אני לא יודע אם הוא אמור להיות חשוב לי כן או לא, אם אני בכלל אמור בתודעה לסלוח לו. אם יש עניין של השלמה או סליחה – כן (אלה) דברים שעוברים לי בראש". הכסף אוזל, הגעגועים קשים רמזים חדים לקשיים שחוו הבלנקוס צצים גם באסופת המכתבים שהשאירו מאחור, עוד בשנים לפני שדני נולד. בושה, מצור כלכלי וגעגועים עזים למשפחה ניבטים מהכתב הצפוף שעל גבי ניירות דקיקים.

י ל ד ו ת ו י ת מ ו ת

17