דניאל בלנקו

י ל ד ו ת ו י ת מ ו ת

סוניה, דני ואנה במונטווידאו

שצריכים להביא וכמו כן את כמות המצעים. זה מאוד כואב לי לכתוב את זה אבל אני לא יכולה לשקר ולהעמיד פנים כאילו הכול תקין". תיבת פנדורה דני לא נהג לדבר על הילדות העגומה שלו במונחים מיסטיים או פומפוזיים, והתרחק במודע, ובאופן קיצוני, מכל גילויים של חמלה עצמית או דרמטיזציה של האירועים. האם היה זה מנגנון הדחקה מושלם או מתכון לריפוי עצמי? דני ממילא לא האמין בדרמות גדולות, וגם אירועים "רגילים" שהטרידו אותו (תביעת ההשתקה, הפרידה מרוני, תאונת הדרכים שבה נפצע קשה, ולבסוף מחלתו הממארת) לא אהב לעטר בשמות תואר מיותרים. כך, למשל, במקום לכתוב "התגלה לי סרטן" בוואטסאפ, נהג לשלוח לחבריו ובני משפחתו את האימוג'י של סרטן, מהלך מחוכם שיש בו גם הומור שחור וגם גישה ריאליסטית בריאה לחיים. כששאלו אותו "מה שלומו", הוא ביקש לחלק את התשובה לשתיים: "שלומי בסדר, ויש לי סרטן" (לא לפני שווידא שהשאלה האגבית מתייחסת ישירות למצבו הבריאותי).

19