דניאל בלנקו

ניסיונות להתחלה חדשה מורות שחוו במונטווידיאו, עלו אנה ודני ֲ ה ַ , אחרי תלאות ואין ספור מ 1975 בשנת לישראל. סוניה, אחותה האהובה של סבתו, אשר גידלה את דני במשך כמה שנים הביאה אותם לארץ. אלא שהיא נאלצה לעזוב כי לא היה לה איך להתפרנס בארץ. דני זוכר את הפרידה הזאת כקשה: "היא לא אהבה את הארץ וחזרה לאורוגוואי. מאוד כעסתי שהיא חזרה, מאוד רציתי שתישאר בארץ. אבל דוד שלי לא הסכים שהיא תהיה בקיבוץ. באותה תקופה בקיבוץ היה מעמד מיוחד להורים של חברי הקיבוץ, והם יכלו להישאר ולעבוד בתקן, אבל דוד שלי לא הסכים שסוניה תקבל תקן, והיא גם לא הייתה אמא שלי אלא דודה שלי. היא באה לבקר אותנו לפחות ', ואז התהפכו 88 ' או 87- פעם בשנתיים, וכשהייתה אישה מבוגרת עלתה לארץ, ב היוצרות ואני טיפלתי בה. את סוף החיים שלה היא עשתה פה. קברתי אותה ברמות מנשה, וגם זה לא היה פשוט כי הייתי צריך לשלם לקיבוץ. אז אם אנחנו מחפשים ם, היא בעצם הייתה דמות האם שלי". ֵ דמות א

בלנקו 24