דניאל בלנקו

עם אנה בחדר בקיבוץ בתקופת המוסד

בחסות כל אלה התבודדו השלושה מהעולם שבחוץ. יסמין רואה עד היום שותפות גורל מיוחדת בהתכנסות הזאת בחדר בקיבוץ, אי של שקט בתוך סערות החיים, ואולי אפילו חיבור מרפא, פוסט-טראומטי, מהקשיים שחווה כל אחד מהם בעולם ה"אמיתי". רועי היה מבוגר מדני בשנה אחת בלבד, אבל בגלל מבנה הכיתות הדו-שנתי הוא למד בכיתה י' כשדני היה בכיתה ח'. "הזיכרון הראשון שלי מדני הוא מפורים. לילך, חברה מהכיתה שלי, הציעה לקפוץ לחדר שלו במוסד לשתות וודקה. דני, שהיה מבוגר מבני כיתתו, מאוד רצה ללכת איתנו מלכתחילה וסורב. אבל חברתית התחבר אלינו. "אני זוכר הרבה ערבים של שתייה, צחוקים ומוזיקה", מספר רועי. "שתינו הרבה

בלנקו 32

Made with FlippingBook - Online Brochure Maker