דניאל בלנקו

לו את המנוע. שנים אחר כך עוד האשים אותי שהרסתי לו את הטנק, שאני לא מספיק מדויק, שאני לא שומר על הכללים". לדבריה של רוני, דני תמיד דיבר בחיבה על הצבא והתחבר אל המסגרת הצבאית, אשר התאימה לו כמו כומתה לכותפת: "זו טעות לראות בדני פציפיסט. הוא האחרון שיהיה פציפיסט. אני קראתי לו 'שמאלני מזויף'. הוא מאמין בזכויות אדם אבל לא נסוג מעימותים, לא מתעב עימותים. הוא לא היסס לרגע למלא את חובותיו בצבא ולא סבל בכלל, אפילו שמח לצאת למילואים. הם היו בלבנון, היו בשטחים, ירו עליהם, הם ירו בחזרה. צריך לזכור שרק לקראת סוף השירות שלו התחילה האינתיפאדה, ואז גם התחילו השאלות ההומאניות. לפני כן השירות בצבא היה סוג של קונצנזוס, גם בשבילו". רוני הכירה את דני אחרי השירות הצבאי, כמובן, אבל שמעה אותו ממשיך לדבר על השירות בחום רב. "הוא סוף-סוף יצא מהקיבוץ, ממש נפטר ממנו, והגיע למקוםשבו המקום שלו היה בטוח וברור. הוא אהב את הצד המעשי של הצבא, את הגשמיות של הטנק, את הטכנולוגיה מאחורי זה. הוא גם אהב את הטרמינולוגיה הצבאית והרכילות הצבאית: מה עשה המפקד הזה ולאן קודם המח"ט ההוא. אני חושבת שגם אהב את הסדר של הדברים בצבא, שלכל דבר יש את המקום שלו". ייתכן שגם הסיפור האישי של דני התלבש טוב יותר על השירות הצבאי. יש משהו ביחידה הצבאית שלוקח את כל סיפורי הילדות, מכניס לבלנדר, ומנסה לשפוך החוצה מוצר חדש בלבוש אחיד. בעקבות זאת, החלשים אמנם מרגישים לעתים אבודים מתמיד, אבל החזקים מתגברים על כל עכבה. הכינוי של דני ביחידה היה "היתום", אבל בקונטקסט הצבאי כינוי כזה הוא אות לעוצמה, גבריות ועצמאות. חייל שיודע לדאוג לעצמו ולכן אפשר לסמוך עליו. והצבא חשף את הגישה המעשית הבריאה של דני. "הוא היה 'מיין סטרים' לגמרי", אומרת רוני. "ובשלב הזה הוא גם היה ציוני. האנטי ציונות הופיעה רק יותר מאוחר, אחרי רצח רבין, בוסטון ואחד מהמבצעים הרבים ברצועת עזה בתקופת הצבא. הרבה לאחר מכן הוא הצביע לתנועת מרצ והאמין שצריך להגן על המדינה. אפילו את המילואים הוא אהב, ובמלחמת המפרץ הוא גויס לחודש ימים. התקופות במילואים סיפקו לו מפלט מהעבודה בבניין במפעל ספנקריט". גברים במילואים עוברים טרנספורמציה אוטומטית חזרה לנעורים. כל מילואימניק ביחידת שדה יודע לספר שכבר בדרך למילואים האזרח הופך רעב-עייף-חרמן, כמו בימים של הצבא. אצל דני היציאה למילואים התבטאה בחזרה לעישון. כבר בדרך לבסיס היה קונה חפיסת סיגריות (נובלס, מלבורו או קאמל, ומעשן כל הזמן. כשחזר הביתה – הסיגריות איבדו את מקומן וקסמן, ואופסנו יחד עם המדים, הגריז והלוף ממנות הקרב.

בלנקו 34

Made with FlippingBook - Online Brochure Maker