דניאל בלנקו

פגישה לאין קץ ' נולד יותר מכורח מאשר ממשאלת- 89- המפגש בין רוני ממלוק לדניאל בלנקו ב , אחרי שירות צבאי ושנה של עבודה בקיבוץ גבעת חיים מאוחד, 22 לב. רוני, אז בת עברה לעיר הגדולה, כדי "להרוויח כסף לקראת הטיול לדרום אמריקה". במשך חצי שנה ניקתה בתים מהבוקר עד הערב וגרה ברחוב כרמיה עם רינת, השותפה. כבר נקבע תאריך יעד לטיול הגדול ביחד עם חברה. אך חודש וחצי לפני מועד הנסיעה, כשהכרטיסים כבר בידה, נדהמה רוני לגלות שהיא נותרה לבדה במערכה: חברתה נאלצה להישאר בארץ כדי לקחת חלק בדיון משפטי סביב תאונת דרכים שהייתה מעורבת בה.

א ה ב ה ו ג ע ג ו ע י ם

נוצרה בעיה סבוכה וההתלבטות הייתה קשה: להמשיך בתוכנית ולנסוע לבד (בלי שפה או אוריינטציה הכרחיים) או לבטל את הטיול. רוני מודה שהייתה מבוהלת. "גם ככה כל הסיפור היה הרפתקני. לא ידעתי ספרדית, לא הייתי בחו"ל קודם לכן. גם המשפחה שלי לא הייתה בחו"ל קודם לכן. ההורים שלי עלו בגיל צעיר על אנייה – ובזה הסתכמו הרפתקאותיהם. אף אחד לא טס במשפחה, אף אחד לא ידע אפילו איך מממנים נסיעה לחו"ל. קצת קשה להבין את זה היום, כשעולים לטיסה במחיר של כרטיס נסיעה ברכבת. חיינו בלי כסף ברמות שלא ניתן להאמין. ובכל זאת החלטתי שאני נוסעת, ויהיה מה שיהיה". התוכנית היחידה שרקמה רוני נסובה סביב השבועות הראשונים של הטיול: טיסה לבואנוס איירס בארגנטינה, ירידה דרומה לצ'ילה ואז: לזרום עם מה שבא. "אבל אז נטע, חברה שלי מטבעון, סיפרה שלגיא פייגין יש חבר טוב מהצבא שקוראים לו דני, שיש לו משפחה באורוגוואי והוא בדיוק מתכנן לטוס לשם. היא הציעה שאנחת אצלו בהתחלה, אלמד כמה מילים בספרדית ואתארגן הלאה, לפני שאני ממשיכה. מעין תחנת ביניים כזאת".

רוני, צריך לומר, לא מיהרה לזנק באוויר מהתלהבות. דבר אחד הוא "לנסוע אל הלא-נודע" ולחפש חוויות, דבר אחר הוא לקשור את עצמך בכבלים מהרגע הראשון אל אדם שאינך מכיר, בעיר זרה ובבית נוכרי. "פחדתי שהוא יהיה קרציה,או סתם לא נחמד. פחדתי להיתקע מהתחלה עם אדם משעמם שיידבק אלי וירצה לטייל איתי ואיך לעזאזל אפטר ממנו אם אני כבר אצלו בבית? בדיעבד למדתי שלדני היו בדיוק אותן החששות". כחודש לפני הנסיעה, למרות החששות, נפגשו רוני ודני לפגישת היכרות במרתף מונטווידאו

39