דניאל בלנקו
אל בולסון, ארגנטינה
'עדיין אוהבת אותך' לקראת סוף הטיול, רוני ודני התחילו לחשוב על "החיים עצמם" שיתחילו אחרי דרום אמריקה. "דיברנו על מה יהיה ואיך נחיה. ודני אמר: את תלכי ללמוד וטרינריה, אני אפרנס אותך משך כל הלימודים ואז את תעשי כסף ואני אהיה בבית ואגדל את הילדים", נזכרת רוני, בשיחה שהפכה במידה רבה לנבואה. "מעניין שהעריך שכך יהיה עוד הרבה זמן לפני שהיו לנו ילדים או אפילו תכננו אותם". בפועל, סוף הטיול זימן תקופת פרידה וניסיון לא פשוטים. ענת טסה לארצות הברית, רוני ודני המשיכו לבוליביה ושם נפרדו דרכיהם. רוני חזרה לארץ באפריל ט. כל הרומן הזה יכול היה ְ נ ַ ודני נשאר באורוגוואי, מהסס אם בכלל לחזור ללב 1990 להיגמר שם, ולהישאר כזיכרון קצר ורחוק. אבל החיבור היה חזק מדי, חזק אפילו יותר מהגיאוגרפיה. מחצית-השנה שבילו בנפרד – רוני בקיבוץ, מנסה להתניע את לימודי החוץ ולקושש מעט כסף עצמאי בזכות עצמה, ודני במונטווידאו במאמצים למכור את הדירה עם ההיסטוריה העגומה (ובעיקר לדחות את קץ החזרה לארץ) – עברה על רוני בגעגועים עזים והיא כתבה לדני מכתבים נון-סטופ. עד כמה דני התגעגע קשה לדעת, כיוון שאת מכתביו (ה"קמצניים" במילים, לדבריה) רוני לא שמרה. כך נותרנו עם תיעוד חד-צדדי בלבד.
מכרות כסף בבוליביה
בלנקו 46
Made with FlippingBook - Online Brochure Maker