דניאל בלנקו

מכתביה של רוני, עמוסים בקיטורים לצד ערגה וגעגועים לחזור להיות יחד, משמשים הצצה לעוצמת הרגשות, וגם עדות לשוני בין השניים: האחת חסרת- סבלנות להתחיל משהו: קריירה, עצמאות, חיי-זוגיות, בעוד השני לוקח את הזמן ומאריך תקופות ביניים לכדי נצח. דני, על פי המכתבים, לא הזדרז לכתוב ולא הזדרז לחזור לארץ הקודש. הוא בעיקר לא הזדרז להחליט. "תבין, הקטע הזה של אי-הידיעה אם אתה נשאר שם או לא, הכניס אותי ללחץ, מתח וייאוש אמיתי. ופשוט הייתי חייבת להתקשר כדי לדעת מה באמת קורה ולא לחכות לאיזה מכתב שיגיע רק בעוד שבועיים", כותבת רוני מייד לאחר שיחת טלפון דולרים במונחים של אז). 25 , ש״ח 50( שיחה שעלתה הון תועפות 1990 במאי 10- ב . "כמה אפשר. ממתי אני 1990 ביוני 18- "נמאס לי, נמאס לי לגמרי", היא כותבת ב נועדתי לחכות לאיזו חזרה לא ברורה של מישהו? היום יום שישי והתקשרת אלי אחוז על המונדיאל 50 יותר מוקדם. יא שמוק! בקושי שתי מילים תרמת לי ומתוכם שכבר עלה לי עד כאן (ציור של ראש). דני, אני ממש מתחילה להתרגל לעובדה שלא תחזור. עדיין לא התחלתי לחיות כאילו אני לבד אבל בטח בקרוב זה יבוא...". שבועיים אחר כך הקו הזה ממשיך, והיא כותבת לדני: ״תאמין או לא, נראה לי שהמזל-ביש שלך דבק גם בי. הלכתי לי בבוקר למזכירות

א ה ב ה ו ג ע ג ו ע י ם

טורס דל פיינה

47