דניאל בלנקו

משתנים, גיאוגרפיות זרות ומוזרות ובתי-גידול הפוכים משלו במהירות מפליאה. דני קנה את דרכו ללבם של אנשים לא במחוות פיזיות, לא בחנופה, לא במילים ולא במעשים. הוא מצא את הדרך החמישית: הוא פשוט היה שם, בנוכחות הטבעית, ללא טיפת זיוף. בעולם (ובחברה) שבה פעמים רבות צריך להחליף את הדבר האמיתי בתחליפים זולים ובמחוות ריקות, דני הציע לסביבתו משהו מאד אותנטי. מי שלא למד להכיר אותו יכול היה לראות בכך חייזריות או אקסצנטריות, ולהכתיר את דני בכינויים כמו "יהיר" או "מנותק". אבל למשפחה ולחברים (קבוצת היעד היחידה- ממילא שדני דפק לה איזשהו חשבון), דני הציע חברות של אמת. רבים מהאנשים שסבבו אותו מתקשים לסמן על הנקודה שבה בדיוק השקט שלו חדר מים עמוקים. אבל מכולם עולה תמונה אחידה: דני לא רק "שהה" בסביבתם, הוא גם השפיע עליה באופן עמוק ומשמעותי. פרה פרה דני לא נשא בתרמילו הרבה מיתולוגיות או אמונות. כאמור, רוב חבריו ומכריו מספרים כיצד זרם עם האירועים וההתרחשויות, שהה לידם או בתוכם, לפעמים ". לדני לא היה ממש חשוב איפה מטיילים או מה סדר No drama" . כאילו הוא אדיש היום. אבל כשהדברים הגיעו לבשר בקר הוא היה מאוד רציני, וכאן השורשים הדרום- אמריקאיים הרימו גו זקוף וראש גאה וזעקו "מוּ" בכל הכוח, שכולם ישמעו. רוני, קרניבורית קטנה במקור, הבחינה בכך כבר באורוגוואי. "הלכנו לסופר", היא מספרת, "והוא הראה לי מפה של פרה, עם סוגי הנתחים והמספרים ולימד אותי איזו חתיכה טובה, איזו רכה, איזו מבשלים הרבה זמן וכו'. הוא צבר זיכרונות טובים מנתחי בשר טובים שאכל. בשלב הזה בכלל הייתי צמחונית. הוא הראה לי את החלקים של הפרה ואני לא אכלתי כלום. כך היה לאורך כל דרום אמריקה: דני מתפייט על סטייקים, ואני אוכלת ירקות, במקסימום גבינה. הייתי בטראומת-בשר מהקיבוץ, שם רצחו את הבשר בארוחות באופן חסר-רחמים. וככה עברנו ממסעדה למסעדה כשאני מבקשת 'סין קרנה, סין פשה, סין פויו' (ללא בשר, ללא דגים, ללא עוף)". שנים המקרר של הבלנקוס חווה פירוד-מרצון: דני התרחק מהירקות של רוני, רוני התרחקה מהסטייקים של דני, ובא לציון גואל. רק הרבה שנים אחרי שעברו לגור יחד החלו מצרכים מצד אחד לדלג אל הצד השני, בזהירות המתבקשת. ועם זאת נדמה שההכרה ש"אין דבר טוב יותר בעולם מסטייק טוב" לא חדרה להכרתה של רוני עד עצם היום הזה. דני חווה עדנה בשרנית גדולה יותר ביחסיו עם איתי, הבן. אחת לשבוע דני היה מכין לו סטייק "כמו שצריך", ומדי פעם היו קופצים ל"מו ומו" המיתולוגית ברחובות

ז ו ג י ו ת ו ש ג ר ה

57