דניאל בלנקו

דני שלי, שלנו

כמה חבל שחלית בסרטן. איזה מזל שרק לפני חודש עוד לא ידענו ובילינו יחד בריאים ושלווים. איזה מזל שלא היית צריך לסבול ושלפני שבכלל הבנו איך ואם אפשר לחיות בשלווה ובאושר עם מחלה נוראה שכזו - זה נגמר. היה התאריך הרשמי. היית החבר הכי טוב שלי ואהוב לבי 1989 – סוכות 22 חיינו יחד מגיל וגופי.

היית אבא מושלם לתמר ואיתי – אוהב, תומך, אמיתי, חכם, מחנך ושלהם. ידענו שאנחנו הכי חשובים לך בעולם ושאין דבר שלא תעשה בשבילנו,

היינו רביעייה הרמונית ולכולנו היה מאוד טוב ביחד. זכינו בך לתקופה ארוכה ונהדרת והיו לנו חיים מעולים. עצוב וחבל שהתקופה נגמרה אבל אעשה ככל יכולתי שלא לאורך זמן העצב ישלוט בנו ושלא נהרוס את כל היפה שבנינו יחד. אנסה שאיתי ותמר יקבלו מספיק ממני כדי שלא יינזקו וימשיכו להיות אנשים טובים, עצמאיים, ישרים, בטוחים, אוהבים, ותורמים, שלא אהרוס את הטוב שהיה וששלושתנו נמשיך לחיות בהרמוניה חדשה שניצור . כמה דברים שהיו חשובים לדני ושנדמה לי שהיה רוצה שאגיד היום - כל האנשים שווים ומגיעות להם זכויות שוות - אל תנצלו או תפגעו באחרים - תהיו ישרים - תילחמו במושחתים גם אם יש סיכוי קלוש לנצח - את מארק אדלמן. תקראו את הספר על מארק אדלמן ותכירו את ארגון הבונד. דני העריץ את האיש והאמין בעקרונות התנועה .

אני אוהבת אותך, דני שלי, הלוואי שאני לא צריכה אותך כמו שאני חושבת ושאוכל להמשיך להיות אדם טוב ומאושר גם בלעדיך.

שלך רוני

בלנקו 4