דניאל בלנקו

אם אפילו דני חושב שזה טעים אז הצלחתי!".

עם הבת תמר, סיר הבשר הוקדח לכדי תבשיל טראומטי-במקצת. תמר התחילה כקרניבורית אמיתית, אהבה כל בשר שהוא. אבל אהבת החיות שבה גברה וכשגדלה, לא רק שסירבה למחוא כפיים למצהלות מחול-השוורים שדני ביקש להוביל במטבח ביתם, היא העזה לפנות בצומת לכיוון הנגדי ולהפוך לטבעונית. דני ראה בכך, ככל הנראה, אקטשל מרידה או בגידה ובכל מקרה קיבל את הטבעונות של תמר באופן הכי לא-טולרנטי שרק ניתן לתאר, כאילו מדובר במחלוקת אידיאולוגית ממשית המאיימת לקרוע את המשפחה, ולא בבחירה של "טעם וריח". "הפסקתי לאכול בשר בכיתה ה'", מספרת תמר. "אחר כך הפכתי גם לטבעונית. זה היה נורא. אבא ראה בצמחונות ובטבעונות פשע נגד האנושות. הוא היה קיצוני וקנאי לבשר כמו שחרדי קנאי למצוות. מבחינתו הבחירה שלי הייתה בלתי-לגיטימית. אמרתי לו 'זאת הדת שלך'". תמר מתעקשת שלא מרדנות עמדה מאחורי ההחלטה שלה. "באמת באמת שלא ניסיתי 'להראות לו' או לעשות לו 'דווקא'. קיבלתי את ההחלטה כשהכרתי מקרוב את המתרחש בתעשיית הבשר והביצים והחלב, ראיתי את הניצול והחלטתי שאני לא רוצה לאכול את הדברים האלה יותר". היות שדני ארגן את מרבית הארוחות בבית, והיה אחראי לריטואל הקולינרי של י ברוב שעות היום, סביב הדיאטה החדשה של תמר התפתחה מתיחות ַ תמר ואית קבועה. כי מחוץ לכנסיית הסטייק, דני האמין בארוחות משפחתיות פשוטות ועצלות, שמכינים מהר וכולם אוכלים. לא הייתה לו שום תשוקה לעמוד במטבח ולבשל לכל ילד על פי המניירות שלו. "הוא לא אהב לבשל", אומרת רוני. "הילדים האלה אכלו פסטה ושניצל מוכן משקית מגיל אפס ובמקסימום היה חותך להם ירקות. ניסיתי לדבר איתו על זה כי זה שיגע אותי. אמרתי לו 'בן אדם יש לך זמן, תטגן להם שניצלים, למה משקית? לא היה על מה לדבר".

ז ו ג י ו ת ו ש ג ר ה

59