דניאל בלנקו

שבמקרה של דני התפתח דפוס ההתנהגות השני. לוקח לרוני לפחות חמש פגישות לפני שהיא נזכרת בסיפור קטן שמעיד שהצלקת בכל זאת הייתה קיימת אצל דני, למרות כל ההתפתחות הנורמלית והיכולת לשים את העבר מאחור. "אני זוכרת שממש כשהכרנו, בשלב מוקדם ממש ניסיתי ללכת איתו מכות בקטע של צחוקים, כמו שבני זוג עושים. ודני לקח את זה קשה. הוא תפס אותי בעוצמה, היה רציני, לא כועס חלילה, אבל נחוש מאד. 'אי-אפשר אלימות', הוא אמר, 'גם לא בצחוק'. לימים למדתי שבתור ילד בקיבוץ היה אלים. מאוחר יותר, כנראה פיתח פוביה מגלישה לאלימות... זה היה הדבר הכבד היחיד שנשאר בפנים ושמתי לב אליו. הוא גם לא ידע איך לריב. כשרבנו הוא לא היה עונה, ואם היה כועס היה משתתק. עם השנים למדנו לריב כמו שבריא לריב לפעמים".

בלנקו 96

Made with FlippingBook - Online Brochure Maker