חטיבת הנעורים - דקל וילנאי - עמל רב תחומי - עיתון מחצית א' תשפ"ו

השבעה באוקטובר - שנתיים למלחמת חרבות ברזל על פי דברי הרב זקס, תקווה שונה מאופטימיות בשלב הפעולה והעשייה. אופטימיות היא שאיפה לרצון טוב ואילו תקווה היא פעולה להגשמת הטוב. הוא טוען שתקווה היא פעולה אקטיבית, על כן בתנ”ך נוכל לראות רעיונות להגשמת התקווה כמו לעלות לארץ, לבנות את הארץ, להגשים את החזון. לפי הרב

זקס, כדי להיות בתקווה יש לעשות מעשים. מכאן וממקורות נוספים עסקו תלמידי שכבת ט’ בנושא התקווה בהקשר לאירועי השבעה באוקטובר. תלמידי שכבת ט’ ציינו בזיכרון את נרצחי הטבח הנורא שנערך בשבעה ואת חללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה 2023 באוקטובר במלחמה הנוכחית. במסגרת שיעורי חינוך למדו על הנושא באמצעות למידה בחברותא, הכירו סיפורי גבורה וזכו להיכנס מעט יותר לעולמם האישי תוך כדי התבוננות עצמית על נקודות החוסן והחוזקה שקיימים בהם בעקבות המלחמה. במסגרת הלמידה עסקו התלמידים בנושא “עוד לא אבדה תקוותנו” בהתייחס לדמויות, לאישים ולסיפורים מאותה המלחמה של אלי שרעבי, נועה מרציאנו ז”ל, נעמה לוי ואור לוי. המסר שהועבר באמצעות קטעי מקורות, סרטונים, תמונות וחקר אישי של התלמידים היה התקווה היא לא רק רגש - היא בחירה. בכל יום אנחנו יכולים לבחור לראות את האור, לפעול, ולהאמין בטוב שיבוא.

לא הרבה ימים לאחר ציון היום הזה באמצעות טקס מרשים שנערך ולמידה החטופים החיים לארצנו בהסכם הפסקת האש שנחתם, ואט 20 בכיתות, הושבו אט הושבו גופות החללים לארץ. בכל זאת עם כתיבת הכתבה הזו עדיין נותרה גופת חטוף אחד בעזה רס”ל רן גואילי ז”ל, שנרצח ונחטף באותו יום עקוב מדם. בכולנו קיימת התקווה שגם הוא ישוב לקבורה בארץ ישראל. רוית אדריאן כולנו יכולים - גבורה, התמודדות והשראה בשכבת ח’ כשנכנסנו לפעילות “כולנו יכולים”, לא ממש ידענו למה לצפות. ידענו שזה קשור לגבורה, אבל מהר מאוד הבנו שזו לא גבורה כמו בסרטים - אלא גבורה אמיתית, יומיומית.

במהלך הפעילות פגשנו אנשים מעוררי השראה, אנשים עם מוגבלויות, שכל אחד מהם סיפר לנו סיפור חיים של התמודדות ובחירה לא לוותר. לא רק הקשבנו - גם התנסינו בעצמנו: שיחקנו כדורסל עם קטועי רגליים, עברנו מסלול שמדמה עיוורון והבנו עד כמה כל צעד דורש מאמץ, ניסינו ללכת עם קביים ולמדנו כמה תנועה פשוטה היא לא מובנת מאליה. אחד הרגעים המרגשים היה המפגש עם אמיר, חרש ואילם, שלימד אותנו את יסודות שפת הסימנים ופתח לנו עולם חדש של תקשורת. שמענו גם סיפורי חיים עוצמתיים במיוחד: רוני גוזלן, תושב העיר ואבא של תלמיד מהשכבה

שלנו, שסיכל פיגוע והציל חיים רבים אך נפצע קשה ואיבד את רגליו; לוחמים שנפצעו במהלך שירותם הצבאי; ושי, צעיר שקפץ לבריכה והפך לנכה משותק. למרות הקשיים, כל אחד מהם בחר להמשיך, להילחם ולהאמין בעצמו. הפעילות גרמה לי להבין שגבורה היא לא רק כוח פיזי, אלא היכולת לקום כל בוקר, להתמודד עם מציאות לא פשוטה ולהמשיך קדימה. יצאנו מהיום הזה עם הרבה מחשבות, הרבה הערכה, והבנה אחת ברורה: כולנו יכולים - כל אחד בדרך שלו. 3/ טליה ברזילי ותהל חוברה ח חט״ב דקל וילנאי 17 חזקים יחד