חטיבת הביניים דקל וילנאי אורט - מהדורת קיץ - תשפ"א 2021

“מה את חושבת שחושבים עלייך?” “לרוב כולם מסתכלים על הגוף שלי ולא על הפנימיות שלי ומפספסים בן אדם, הם רואים רק איזשהו מוצר נקרא לזה כך. ואני מנסה לשנות את הסטיגמה הזו שנוצרת עליי, מנסה לפתוח דמות חדשה שהיא באמת אני ולא רק הנראות שלי.” הבחנו בלבוש המיוחד והמסוגנן שלה ושאלנו אותה מה היא חושבת ומה אחרים חושבים על הלבוש שלה. היא ענתה “וואו, דבר ראשון תודה ששמתן לב, אני משקיעה ממש בלבוש שלי.” שאלנו אותה “מדוע את משקיעה בו?” היא ענתה “חשוב לי, זה איזשהו כרטיס ביקור שלי. אני מבטאת את עצמי דרכו.” החמאנו לה ואמרנו שהיא מתלבשת ממש מיוחד ויפה “סגרנו את הבסטה” והמשכנו לדרכנו. היה מעניין, כיף ונהנינו מאוד להיות במקום של המראיינות.

לרוב אוהבים אותי ואת האישיות שלי”. “מה מה שהוביל אותנו לשאלה הבאה, הכי אוהבים באישיות שלך?” הוא ענה, “כנראה שאוהבים את זה שאני מזדהה עם הזולת, לא חושב שאתן מבינות בדיוק למה אני מתכוון. כשאני עוזר לבן אדם אני מזדהה אתו וזה נותן לו תחושה טובה יותר”. הודנו לנער על הריאיון והמשכנו לראיון הבא, הפעם פנינו לבנות בשכבת גילנו, כיתה ז’. “מה אתן חושבות שחושבים עליכן?” האחת ענתה ולא הרחיבה במילים, “שאני דומה לבן” השנייה ענתה, “שמתים עליי” צחקקנו איתן על התשובות הישירה ועברנו לשאלה הבאה. “האם חשוב לכן שיהיה לכן בן זוג?” האחת ענתה “כבר יש לי בן זוג” והסמיקה. השנייה ענתה “וואי אני מקנאה בך” “למה את הרחבנו את השאלה ושאלנו מקנאה בה?” היא ענתה “אני רוצה אהבה אחרת מחברים וחברות טובים, אני רוצה מקום מפלט שונה”. הודנו לבנות על הריאיון ועל הכנות והמשכנו לראיון הבא והאחרון שלנו פגשנו ילדה מכיתה ח’ ושאלנו אותה אם תענה בכנות על שאלותינו, היא הסכימה והתיישבה לראיון.

תודה על הקריאה,

1’ גילי בן ארוש ונועה אלקיים, ז

חט״ב דקל וילנאי אורט 8