בית הספר השש שנתי דקל וילנאי אורט למדעים ולאמנויות - עיתון מחצית ב' תשפ"א

השנ

בתקופת הקורונה הטלוויזיה אדומדיה פעלה ולמרות החשש מהנגיף רציתי נורא להתנדב שם. כשצילמנו את הלייב של נבחרת הכדורסל של מעלה אדומים, יום למחרת נודע לנו כי היה חולה קורונה מהקבוצה היריבה, זה גרם לי מאוד לכעוס ובעיקר לחשוש שאני עלולה לסכן את משפחתי בעקבות כך. אבל,

ה הכנתי ריקוד לטקס יום השואה. ם אילנה נירמן חברתי היינו כמעט יחד ע ם שלמים בסטודיו. בתוך כל שבועיי ת בהן נפלנו וכשלנו והיה מתיש החזרו ולא הצלחנו לחשוב על להמציא ומייאש היה לנו מאוד קשה, אך למרות הכל משהו ו פעלנו, נתנו המון מהזמן הפנוי שלנו עבדנו לתוצאה טובה. למדתי על עצמי והגענו מאוד טובה בלהמציא תנועות ולכוון שאני

בסופו של דבר תודה לאל אףאחדלאהיהחשוףלאותו שחקן שנשא את הנגיף, זה גרם לי מאוד לשמוח ובעיקר לרצות לחזור ולהתנדב בטלוויזיה שוב . לא תמיד התנדבתי באופן רצוף, אבל כשעשיתי זאת

את זה לקצב המתאים ולכוריאוגרפיה שתהיה קשורה לנושא, שקשה לי להתנהל במצב שלא מצליח לי משהו ואני חייבת שיצליח לי הכל עד הסוף בלי טעויות. אני מאוד אוהבת להנהיג

את הכוח אליי לידיים וזה נתן לי ולקחת מה והמקום לעשות את זה ונהנתי את הב אוד . גיליתי שאני מאוד אחראית מזה מ וכשאני רוצה משהו אף אחד לא ונחושה עצור אותי. אני מודה לחברה שלי יוכל ל שהייתה לי שותפה ושעזרה לי אילנה ם הקשים שלי ושהייתה שם בשבילי ברגעי פחות רציתי להיות שם. אין יותר גם כש לתרום ולעזור ולהשתתף באמת כיף מ ה מתוך מקום טוב וככה יוצאים באהב הדברים הכי יפים. 2 נועה יצחק יב

הבנתי כמה טוב זה עושה לי וכמה זה ממלא אותי. בתקופת הקורונה כשהיו המון רגעי משבר קשים, הבנתי שכל מה שאני צריכה זה אנשים, אנשים הם מקור הכוח שלנו בלי שאנחנו שמים לב, אם זה משפחה, אם זה חברים או בכלל אנשים. מה שלמדתי השנה זה שבלי נתינה לחברה לא היינו מכירים אנשים, כלומר לא יכולנו להכיר את הטוב שבחברה שלנו:) .4 לין פדידה, יב

מטרו קיבלתי המון תובנות על החיים ובעיקר איך לפתור מההתנדבות ב ת לבעיות. גיליתי הרבה אכפתיות לעולם והמטרו עזר לי בעיות ואיך לגש לא סובב סביבי אלא כולנו חיים ביחד באותו עולם וכולנו להבין שהעולם סובלים מבעיות שצריך לדעת לפתור. .6 נדב רופא, יב שנה 25 מצויינות עם אופי כבר

דקל וילנאי אורט - למדעים ואומנויות 13