סיפור חיי - סיפורה של קלרה אברבנל
1942 , אמא, אני ואווי
בכיתה ח' היה לי איזשהו משבר והייתי תלמידה גרועה. אבא הציע שאלך להיות מתלמדת במעין סופר פארם. אני רציתי להמשיך ללמוד ונורא בכיתי, הבטחתי שאשתפר בלימודים. ההורים הסכימו, אבל מאוד בדקו אם אכן אני לומדת. אני למדתי יותר ברצינות בכיתה ט'. יהודים. הגרמנים התכוונו לחסל את כולם, 800.000 הגרמנים כבשו את הונגריה. בהונגריה היו 1944 למרץ 19- ב אבל הנשיא ההונגרי לא הסכים, אז הם הדיחו אותו, ומיד התחילו משלוחים של יהודים למחנות. הזמינו אותנו לקבל ציונים סופיים של שנת הלימודים. לא רציתי ללכת לבית הספר כי הצטרכתי 1944 באפריל 5- ב לשים טלאי צהוב בפעם הראשונה. אבא אמר: "אני אלווה אותך ואת תלכי", וכך היה. שתי היהודיות האחרות לא באו. אני ישבתי במקום שלי ופתאום שמתי לב שכולם מתרחקים ממני, ואני יושבת באמצע לבד כמו מצורעת. לא אשכח את ההרגשה הזו. זו הפעם הראשונה שהרגשתי כך והבנתי שלא יהיה טוב.
1942 , אמא, אני ואווי
Made with FlippingBook Online document