סיפור חיי - סיפורו של אורי שלו
הנאצים לא אהבו את העליות שלנו . ריבנטרופ פנה לבולגרים שלא יתנו לנו מעבר דרך . בולגריה זו שרשרת שאם חוליה אחת בה נקטעה , לא היינו מצליחים . אנחנו יודעים שהמופתי היה אצל היטלר והתלונן שיש נערים יהודים שעולים לארץ . יש אפילו סרט דוקומנטרי שבה אני מופיע ומסביר מה המופתי ניסה לעשות לנו . וגם הרומנים התחילו להבין לאן הרוח נושבת , ובמסגרת זו נתנו לנו לעלות , ככה הסבירו לי "ב יד ושם " . המקום האחרון בשליטה גרמנית היה בגבול בולגריה לתורכיה . כאשר הרכבת הגיעה לתחנה אחרונה בבולגריה , עלו הגרמניים לרכבת , והיו 6 ילדים ללא דרכונים רומנים ש הורידו אותם מהרכבת ולא שמענו עליהם יותר . השמועה אומרת שהסיבה שהקבוצה אחרינו לא יצאה היא כי הגיע אייכמן שתכנ ן לעשות בבוקרשט מה שעשה בבודפשט , את חיסול הקהילה . דיין ע אני הייתי בבוקרשט כאשר המפלה של הגרמנים בסטלינגרד . גם ה
הייתה
הונגרים
הייתה
באיסטנבול סיפקו לנו אוכל . קשה היום להבין מי נתן לנו אוכל , מי טיפל בנו , ואיך עברנו מרכבת לרכבת , מי דאג לנו , מי היה אחראי , "-האך דגל שלנו "- המלווה המשמעותי מטעם הצלב האדום - סידר הכל . ברומניה צריך היה לדעת את מי " . ״ למרוח קשה להבין ביום איך ב 1943 התחברו כל החוליות לידי הצלת העלייה .
העלייה שלי ארצה ארכה עשרה ימים .
חודש לפנינו הגיעו ילדי טהרן , אך הם היו שנתיים או שלוש בדרך , עם שהות ארוכה בטהרן .
אם אני נשאל איך אבי התייחס לעזיבה שלי הרי שאבא שלי קיבל את העניין . לא ידעו על השואה עדיין , אבל תחושת קטסטרופה . הייתה מה עוד שבארץ היו קרובים שלנו , כמו . שסיפרתי
אבי ידע לשלוח חבילות לאמא וניסה ליצור קשר . אני מתאר לעצמי שהסכים לנסיעתי . לא שוחחתי כל כך , אתו מסוג הדברים שנזכרים בהם כשלא ניתן כבר לקיים שיחה כזו ...
הורי ואחותי ניצלו ובשנים האחרונות חיו ברווחה מפיצויים מגרמני .ה
Made with FlippingBook Learn more on our blog