סיפור חיי - סיפורו של אורי שלו

אנחנו ירדנו לפילון . החלק השני של קרב , מלכיה - התרחש אחרי שבוע או שבועיים ובינתיים כבר כבשנו את נבי יושע ולקראת הקרב השני כבר ניתן היה לנסוע במכוניות , וכל פני הקרב השתנו . גם הערבים ברחו יותר מהר , כנראה בעקבות שמועות שרצו אצלם .

בהתחלה הערבים מאד התנגדו , ואחר כך הספיקו כמה יריות והם ברחו .

היו פצועים שהגיעו לגליל ולא היו שם אמצעים להחזיק ולטפל בכל כך הרבה פצועים . הטילו עלי להעביר מהגליל פצועים קלים ובינוניים , ונסעתי איתם והגענו לחוות כנרת , והכביש היחיד שחיבר לחיפה היה כביש יבנאל ואסרו עלי לנסוע בו כי הסורים ירו עליו . ואז נסענו לטבריה , קיבלנו מלון , ובלילה בחסות החושך יכולנו לעבור את הכביש . הכביש עמדו הילדים של דגניה בהכנה לפינוי , וכשאנחנו עברנו הרכב שלהם עוד לא הגיע ... והם עמדו עם המטפלות על הכביש ואני הבאתי את הפצועים לחיפה . אני זוכר ש משני הצדדים הגדוד הראשון שאני נמניתי עליו קיבל הוראה להגיע ל ) סרפנד האנגלים פינו אותו ומייד נכנסנו אליו ( הגענו למחנה אולי שבוע אחרי הפינוי . היינו מיועדים לכיבוש לוד ורמלה "-ב, ," מבצע דני על שם דני מס שנהרג קודם לכן כמפקד . הל״ה הייתי שם עם הגדוד ואולי גם החטיבה , אני עצמי מתבלבל בנושא ההפוגה הראשונה , אני חושב שהיתה אחרי קר ב לוד ורמלה . לא הייתי ממש בקרב , הייתי יותר במטה ודאגתי לנושאים הרפואיים . אני זוכר שנסעתי בין שני הישובים , ראיתי הרבה הרוגים ערביים שכובים על הארץ . אנשי לוד ברחו . הפלמ״ח סגר משלושה צדדים , השאיר את החלק המזרחי פתוח , ומשם הערבים ברחו , ולכך זה גם היה מיועד א. ני עליתי על גבעה , כבר היה יוני , היה חם מאד , ישבתי על הגבעה כנראה עם עוד מישהו . ועבר זרם של אלפי ערבים , תלבושת שחורה ומשא על הגב . זה היה לא זמן רב אחרי השואה , ואת התמונה הזו אי אפשר לשכוח . זה היה . נורא הם הלכו למזרח . הפעולה הזו של לוד ורמלה הושלמה . , צריפין הנגב היה נצור . אי אפשר היה להגיע אליו . אנחנו הצטרכנו להגיע לנגב הנצור . ערב אחד בחושך , והלכנו ברגל דרך הקווים המצריים , יצאנו בחצות הלילה מנגבה לעבר ברור חייל . דרך הקווים המצריים , עברנו רגלי והחפצים שלנו הגיעו באווירון . מברור חייל לקחו את מטה הגדוד או החטיבה ל ושם היה המטה שלנו . ברוחמה היה המטה שלנו והתכוננו לשחרור הנגב . לא זוכר אם מדובר היה בהפוגה ראשונה או שניה , אנחנו רצינו להפר את ההפוגה , ואכן נ הפר ו ובהמשך היה הקרב על באר שבע וכיבושה . אני הייתי יותר בשוליים , הגדוד התפרס אז , בשובל רוחמה ודורות . היו הפצצות של המצרים ונהרגו כשלוש בחורות , אחת מהן בתו של דוב יוסף . כוונה להפר את ההפוגה . הגענו ל אחרי זה לקחו את הגדוד הראשון . הבעיה . הנגב בקושי החזיקה אותו חטיבת הנגב .

של

הייתה

הייתה

נגבה

רוחמה

כשנגמרו הקרבות בנגב הגדוד עלה להתארגנות ב צפון ובשבילי נגמרה מלחמת השחרור . עלינו ילדים - לכפר ליד עפולה ול - מנסורה המחנה הצבאי מקום שבו היום ההייטק של יקנעם .

הנח״ל והגדנ״ע היו אז יחד .