סיפור חיי - סיפורו של אורי שלו

, בגרות לימודים ועבודה

מורה ואני קיבלתי אישור ללכת ללמוד

שער העמקים קלטו ילדי גולה , נעימה

הייתה

. הוראה היה קורס קצר , ברחוב שבתאי לוי בחיפה , , בהמשך למדתי בסמינר הקיבוצים בתל . אביב נעימה למדה באורנים במחזור הראשון . חברי שער עמקים נטעו את החורשה שבתוכה בנויה מכללת " " אורנים לזכר המלך אלכסנדר מיוגוסלביה שנתן תנאי מחייה טובים ליהודים בארצו . נעימה עבדה בקיבוץ עם ילדי הגולה עד ללידת עמרם , ואז אני החלפתי אותה בחופשה מן . הצבא

השתחררתי סופית מהצבא ביום הראשון של השלג הגדול בשנת 1951

: זוכר אני

עבדתי עם הקבוצה של ילדי הגולה , כחצי שנה ויצאתי לשנתיים לימודים ואז חזרתי אליהם לעוד כשנה .

נשארתי בתחום החינוך .

כשיצאתי ללמוד היו לנו כיתות המשך ״המוסד החינוכי״ . אני ראיתי את עצמי כהומניסט , אך צרכי הקיבוץ קדמו וחייבו אותי ללמוד את התחום הריאליסטי , מתמטיקה , , כימיה . פיזיקה

בשנת 1955 קיבלתי לראשונ ה קבוצה של ילדי קיבוץ . המקובל היה אז שכל קבוצה

הייתה

היה מקובל שיש מחנך

בלינה קבוצתית , עבדתי איתם חמש שנים , מכתה ז׳ עד סוף י . א"

- זה כ 23-24 ילדים . המוסד החינוכי היה למעלה על הגבעה , היום

ומטפלת קבועה .

קבוצה

1960 , אחר כך עם קבוצה שניה עד 1967

שם המוסד הסיעודי שלנו . עבדתי איתם עד שנת וכשסיימתי עם הקבוצה הזו יצאתי לשליחות לחוץ לארץ .

המוסד החינוכי היה קטן , לא תמיד היה מספיק ילדים כדי לפתוח שנתון . במוסד חיו , , למדו ישנו אכלו . היו יחסים יפים בין המחנכים לילדים . גם ריכזתי את המוסד , לא היה ״מנהל בי״ס״ , היה ת פקיד ״ רכז ועדה פדגוגית ״.

מספר

קיבלת

. שליחות לא קיבלת , " כיתה "

העיסוק שלי בחינוך היה , בתפיסה של אז , מעין

" . " קבוצה עבדתי עם מטפלת תשע שנים רצופות . כשאני פוגש היום חניכים מאז , אני מסכם את זה כשנים מוצלחות .

בית הספר היה קטן כי הגישה ״בי״ס במקום״ : כפי שלקיבוץ יש מספר פונקציות , אז גם בי״ס הוא אחת מהפונקציות . בתחילה היה בקיבוץ הארצי רק מוסד חינוכי אחד במשמר העמק . אבל אחר כך גברה המגמה ליצור בכל קיבוץ מה שאז קראנו ״כיתות . המשך׳ בארץ אז חלוקה 8 כתות פלוס 4 , כתות אבל אצלנו הנהגנו חלוקה של שש

הייתה

הייתה

ושש , כך שהכתה הראשונה במוסד החינוכי הייתה כתה ז '.