סיפור חיי - סיפורו של אורי שלו

הקמנו את המקום אבל חסרים היו תלמידים . פתחנו עשר כיתות בערך בשלוש שנים . בסה״כ היו כמאה ילדים . אבל הנהגנו שיטה חינוכית ברורה עם כללים ותפקידים . היה הווי . ברור כיום כל זה איננו .

שזה קטן מדי . עוד ארחיב בכך .

כשהיינו בקנדה הסיפור של המוסד התפרק .

התברר

שליחות ומגורים בקנדה

אני חוזר לספר על השליחות שיצאתי אליה מטעם השומר הצעיר , שהיה תנועה עולמית .

1967 כשפנו אלי

תמיד מקום מועדף . חיפשו שליחים , השנה

אמריקה

הייתה

הייתה

צפון

קבוצה בכתות היסוד וחיכינו עד שתסתיים שנת הלימודים . כך

לראשונה . לנעימה

הייתה

יצאנו לשליחות ב 1968

התנועה פנתה ודאגה לנו להשתלמות באנגלית . נבחרתי אולי מתוקף תפקידי במוסד , החינוכי מי שפנה זו התנועה הקיבוצית , הקיבוץ הארצי . רשמית הפנייה אלי ונעימה

הייתה

מעונינת להוציא מקסימום שליחים . ליהדות אמריקה

התנועה

. שליח - אשת

הייתה

הייתה

היה שליח בניו יורק ובקנדה שני שליחים : במונטריאול וטורונטו .

עמרם בדיוק סיים י״ב וצריך היה להתגייס לצבא וביקשנו דחייה מהצבא לשנה , ולשנה אחת יצא איתנו .

תחילה אני ועמרם הגענו ל מונטריאול . הגעת י לניו יורק , להנהגה , קיבלתי הדרכה ומשם , לקנדה , באביב 1968 , ושם פגשתי את השליחים הקודמים . הכרתי את השליחים בטורונטו ובדטרויט . היה ״סאמר קמפ״ ) S U MME R C A MP ( בקנדה באונטריו , זה היה מבצע גדול . שלנו נעימה עומר וכרמית הגיעו קצת אחר כך למחנה . בינתיים שכרתי דירה ור כשתי מה . שצריך הקמפ היה שמרכז מסביבו את התנועה בקיץ . זה המבצע המרכזי של , התנועה ציוני חלוצי עם פעולות קלסיות שמשחזרות או מתארות ארועים - כמו ״השחרור ממחנה עתלית״ . היה שם אגם מאד יפה . עם שליחי תנועה מהארץ לקיץ , אנחנו אלה שהכנו את המחנה וגם פירקנו אותו בסיום . היה שם חדר אוכל מאד גדול . כשנגמר המחנה חזרנו למונטריאול לפתיחת הקן , את עומר שלחנו לבית ספר קנדי רגיל , לגבי כרמית סברנו

הדבר