בית הספר התיכון דקל וילנאי עמל למדעים ולאמנויות - עיתון מחצית א' תשפ"ה

בקצה האור יש עוד אור

בוגר מחזור כ“ד שלנו, סמ“ר אור כץ . בשורת 11.11.24 הי“ד, נפל בקרב ברצועת עזה ב נפילתו, בעיצומו של טיול שנתי של שכבה י”ב, אותו איבטח ירון כץ האב, היכתה את כולנו בהלם ועצב עמוק. יחד עם רבים מבני העיר, עמדנו במסדר כבוד למשפחת כץ, מחבקים ומחזקים אותה, בדגלי ישראל ובעין דומעת. נוכחות הבוגרים בהלוויה, כמו גם דברי ההספד שנאמרו בה ובימי השבעה, חדרו ללבבות והדגישו את האבדה הגדולה. אנו זוכרים את אור, מנציחים את אישיותו הקורנת בדרכים שונות ומחבקים את משפחת

כץ האהובה. ובעיקר מתגעגעים.

אור היקר, אין יום שאני לא חושב עליך. הלב כואב על כך שנקטפת כל כך מוקדם, אבל אני יודע שהלב שלך תמיד היה במקום הנכון - להגן על כולנו. היית חבר אמיתי, תמיד עם חיוך ומילה טובה, ואני מתגעגע אליך מאוד. תודה על מי שהיית ועל מה שהשארת אחריך. אוהב אותך לנצח איליה.

יח”ל מתמטיקה, במשך כל שנות אור למד בקבוצה שלי התיכון. נער מקסים, שהחיוך לא ירד לו מהפנים, שובב וחברותי, אפילו קצת בלאגניסט, אך טוב לב, נעים, מנומס ותמיד מוכן לעזור. ראינו אותו תמיד, אי אפשר היה להתעלם ממנו. אור הגיע לבקר בערך לפני שנה, עם אותו החיוך שמאיר את כולם, עם תקוות חדשות ותוכניות לעתיד. מתגעגעת מאוד, אינה מינקוב. 4 ,

דקל וילנאי עמל - למדעים ואומנויות 16