בית הספר התיכון דקל וילנאי עמל למדעים ולאמנויות - עיתון מחצית א' תשפ"ו
אירמי, אח שלי , אני לא מאמין שאני הולך לדבר אליך בלשון עבר, אבל איך אומרים אלוהים לוקח אליו רק את הטובים. אתה זוכר שרצית ללכת לחופשה ב וחץ לארץ ואמרנו לך “וואלה לא מתאים”? ועכשיו? עכשיו אנחנו מתחרטים על כל נשימה שאמרנו במשפט הזה. אתה אפילו לא יודע כמה אני רוצה לחזור בזמן ולענות לך שבוא נלך לכבוש את יורט כמו שרצית. אני אשכרה לא מאמין שנפרדת מאיתנו בצורה הזאת ככה מבלי לומר שלום או איזה צ׳ירס אחרון. איך ממשיכים את החיים בלעדייך גרטי? רק בשישי האחרון, יום אחרי שהלכת לנו, רצית שניצא כל החברים. אנחנו תמיד נזכור אותך עם האגו המנופח והצחוק המתגלגל והמרושע שלך, שאת זה אי אפשר לקחת ממך. ואני בטוח שכרגע אתה מסתכל מלמעלה ופשוט צוחק ומסתלבט על כל הסיטואציה. אירמי, אתה מכיר את המשפט מה ששנוא עליך אל תעשה לחברייך…?״לא״?? יופי כי אני מכיר ואני זוכר שכל בן אדם שהיה נופל, בוכה או אפילו סתם מתעצבן - היית מוציא את הצחוק הזה שכולם מכירים שאותו בחיים אי אפשר לקחת ממך. כמה שאני מצטער על כל הריבים הקטנים
שהיו לנו למרות האגו המשותף שיש לנו. ועכשיו תסביר לי איך ממשיכים מפה כרגיל. אתה הולך להשאיר לכל בן אדם שאי פעם הכיר אותך צלקת כלכך עמוקה בלב. אני בטוח שכולם רק מחכים שתבוא ותדפוק את המשפט האהוב עליך “עבדתי עליכם”. ועוד נשאר לי ותמיד תשאר לי טיפת הספק הזאת שאתה תחזור אלינו ותגיד אותו. לנצח אחי נזכור אותך תמיד ונדאג להנציח אותך בכל רגע שנוכל. תשמור עלינו מלמעלה. אנחנו אוהבים אותך אח שלנו ותודה לאלוהים שהספקנו להכיר אותך. תהיה נשמתך צרורה בצרור החיים, אחינו הקטן אירמי. דסו קבבו. דקל וילנאי עמל - למדעים ואומנויות 14
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online