תחרות הסיפור הקצר של עמק חפר - תשפ"ד 2024

מצב מלחמה

19

אוף שרהלה את יודעת שאני רוצה שההורים שלי יהיו פה לידי ויחבקו אותי ויגידו שהכול בסדר" וקולה נחנק מבכי. "המשפחה שלך כזו מקסימה, כמו מלאכים. אתם מתייחסים אליי כאילו אני אחת הילדות במשפחה. ויש לכם עוד שבעה ילדים בלי עין הרע ולצרף ככה עוד סתם חברה, באמת לא דבר רגיל" אמרה רחל "זה ממש לא עוד סתם חברה! את ממש אחותי התאומה" "תודה רבה" הוקל מעט לרחל. -------------------- "אוי לא, שרהלה מסיעים אותנו ל.... את יודעת" צעקה רחל "רחל!! אנחנו נהיה חזקות" -------------------- "שרהלה, את מרגישה טוב? כבר שבוע שאת חלשה כל כך" שאלה בדאגה רחל . "נראה ילדים, בצריף הקטן 50 לי שנדבקתי פה באחת המחלות. בכל זאת, אנחנו ישנות פה עם כבר חודש, אוכלות לחם יבש אחד ביום, מעט מים, עובדות בכפור ובשלג, מנותקות מהעולם, מהמשפחה. הסיכויים שאני אדבק פה די גבוהים" אמרה שרהלה בקול חלש. למחרת בבוקר שרהלה כבר ממש קדחה מחום ורחל לא ידעה מה לעשות מרוב דאגה. "שרהלה, קחי את מנת האוכל שלי, את צריכה את זה יותר ממני" אמרה רחל. "אני לא מסוגלת. נראה לי שסתם חבל על פרוסת הלחם הזאת" ענתה שרהלה בקושי רב. "אבל שרהלה אני צריכה אותך פה לידי!" אמרה לה רחל "אני לא יודעת כמה זמן אני עוד אחזיק מעמד, רחל..." לחשה כבר שרהלה ושרהלה עצמה עיניים "רגע" צעקה רחל "שרהלה, בואי נגיד קריאת שמע ביחד.. ותדעי שתמיד היית מודל לחיקוי בשבילי", ".... אחד" ושרהלה עצמה עיניים עצמה עיניים לעד... "לאאא זה לא הגיוני בכלל" התייפחה רחל "כמעט לפני הסוף". שרהלההההההההההההההה הדהד קולה של רחל ללא מענה. -------------------- 7.10.23 אופקים, ישראל – כ"ב תשרי תשפד אזעקה נשמעת בשש בבוקר רחל ובעלה ישראל וילדתם שרהלה יורדים למקלט במהירות וחושבים לעצמם בטח זה סתם עוד תרגיל של הצבא. אך השמועות רצות ומגיעות מכל כיוון חטופים, מחבלים ועשרות פצועים. יללות הסירנה של מתנדבי כוחות הבטחון נשמעות. הם מבינים שזה לא מה שהם חשבו. יריות נשמעות וכיפת ברזל במלוא עוצמתה מרעידה את השמיים זה מזכיר לרחל תקופה אפלה בילדות אבל היא יודעת. "בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו.... והקדוש ברוך הוא מצילינו מידם" וגם זה יגמר.