תחרות הסיפור הקצר של עמק חפר - תשפ"ד 2024

6

השריקה האחרונה

אין לו שיטת רצח קבועה, לכן קשה לעקוב אחריו. הוא אינו חוזר לזירת הפשע. הקורבנות נראים אקראיים, ואינם קשורים זה לזה. אינו משאיר סימנים ברורים מלבד הפנסים הכבויים והגופה של הקורבן.״

ג'ורג' לוקסמור עדיין לא היה לי מידע רב על הרוצח השורק. ניסיתי למצוא עוד משהו ועברתי על רשימת התיקים, שעבדתי עליהם, שקשורים אל הרוצח השורק. לפתע נתקלתי בתיק, שבעיניי הוא המלחיץ מכולם, עליו היה כתוב: "הרצח של ג'ורג' לוקסמור". פתחתי את התיק וקראתי אותו בפעם השביעית בערך מאז האירוע. חשבתי שאולי הפעם אמצא משהו חדש. התיק מתאר את הרצח של ג'ורג' לוקסמור על ידי הבלש, שחקר לפניי את התיקים, הקשורים לרוצח השורק. ג'ורג' לוקסמור קישר בין שלושה מקרי רצח כשבכל אחד מהם היה עד אחד. הוא דיבר עם העדים וגילה על השריקה החוזרת ועל הפנסים הנכבים. הוא עבד על התיקים במשך חודשיים, וכמעט מצא פעם אחת טביעות אצבע, אך הן היו מטושטשות, ולבסוף לא הצליחו לפענח אותן. שבועיים לאחר המקרה לוקסמור נשאר עד מאוחר בתחנת המשטרה. הוא חיכה לתוצאות בדיקת דנ"א ברחבי זירת הרצח האחרונה, שחשוד בה הרוצח השורק, אבל בערך בשעה הגיעו תוצאות המעבדה, ולא נמצא דבר שיכול לעזור להתקדמות החקירה. לוקסמור 20:45 חזר מאוכזב לביתו בחושך. למחרת בבוקר מנקה רחובות, שניקה באחד הרחובות הצדדיים של שכונת "גבעת שורדיץ׳" בלונדון, מצא את גופתו של לוקסמור. התיקים הועברו אליי, ואליהם התווסף גם התיק של ג'ורג' לוסקמור, ולאחר מכן עוד שלושה תיקים. לצערי, גיליתי שלרצח הזה לא היו עדים כלל. למזלי, לוקסמור היה בעל תושייה רבה, ולכן כאשר החל לשמוע את השריקה, הוא התחיל להקליט אותה במכשיר ההקלטה המשטרתי. בהקלטה הוא נשמע אומר שהוא חושב שהרוצח השורק מנסה לרצוח אותו, והוא מנסה לברוח, אך אינו בטוח שיצליח. ברקע נשמעה השריקה המצמררת. זו העדות היחידה שלנו לשריקה של הרוצח השורק. גם בפעם הזאת לא הבנתי משהו מקריאת התיק, אולם הסקתי שאולי כדאי שאפסיק ללכת לבד בחושך ברחובות ריקים יחסית. ערב חג זה היה יום לפני ערב חג המולד, התנדבתי לסיים לעבוד מאוחר בערב חג המולד כדי לאפשר לחבריי בעבודה, שחוגגים עם משפחתם, לצאת מוקדם. כשאמרתי לאחראית על חופשות וימי עבודה שאני מתנדבת, היא התפלאה ושאלה למה אני מתנדבת, כי אלו לא השעות שלי בדרך כלל, והיא זכרה שיש לי משפחה באזור. לפני שהספקתי לענות לה, היא כבר התחילה להילחץ ולהתנצל, אמרה שהיא לא הייתה צריכה להגיד לי את זה כי זה לא עניינה, והיא אינה יודעת מה קורה עם המשפחה שלי או אם קרה משהו. ניסיתי להרגיע אותה, אבל היא לא הקשיבה ורק המשיכה להתנצל ולהצטער. לבסוף הצלחתי להרגיע אותה ולהסביר לה שהכל בסדר עם המשפחה שלי. הסיבה שאיננו חוגגים את חג המולד