תחרות הסיפור הקצר של עמק חפר - תשפ"ד 2024

68

'חבורת האסים' עמית אסא - חגלה

זה קרה בבוקר שאחרי חופשת פורים, הייתי עייפה מהלילה הקודם, לא הייתי צריכה להסכים שיקיימו את מסיבת הפיג'מות, בלילה שאחריו מתחילים כבר ללמוד, אבל איך יכולתי , ואם הייתי מסרבת, רונה הייתה ממרידה את כולם נגדי. 2 לסרב הרי אני מלכת כיתה ג התיישבתי מנומנמת בכיתה, בספסל הלימודים שלי שהכי קרוב ללוח וחיכיתי עד שנשמע לו הצלצול במסדרונות בית הספר. כולם נכנסו לכיתה וחיכו כבר שהמורה אילנה תכנס ותברך "ברוכים השבים" בקולה הצייצני. לפתע שמעתי מישהו קורא לי: "מעין", הרמתי את ראשי , הוא 3 ובפתח הדלת הציץ ראש קטן עם שיער זהוב וחלק, זה היה ראשו של רם מכתה ג הביט בי וללא מילים, סימן בידיו את הסימן המוכר, הוא שילב את אצבע יד ימין עם אצבע יד שמאל, החזרתי לו מייד באותו הסימן והוא נעלם מעבר לדלת. במקומו נשמעו עקבי נעליה של המורה אילנה הגדולה, שהרעישו ובבת אחת השתיקו את כל הכיתה. לא יכולתי להתרכז בשיעור וכל הזמן חשבתי: "מה קרה? רם לא יחליט סתם כך לכנס שוב את "חבורת האסים", בטח יש לו סיבה טובה". השיעור נמתח כמו מסטיק והשעון שלי זז כל כך לאט, אבל הצלצול הגואל הגיע ואני ניתרתי ממקומי ורצתי לחצר למקום המפגש הסודי, מאחורי עץ התות. הגעתי ראשונה והתיישבתי על העלים היבשים, שלפתי מהכיס האחורי של מכנסיי את הקלף שלי ה"אס לב", וחיכיתי לשאר החבורה. נטע קצוצת השיער הגיעה מייד אחריי וגם היא לא ידעה במה מדובר. היא שלפה את קלף ה"אס יהלום" שלה והתיישבה לידי. אלון החכם הציץ בביישנות מאחורי הגזע כשבידו קלף של "אס תלתן", הוא הסיר את משקפי הראיה העגולים שלו, ניקה אותם במטלית רכה ושאל "נו מה קרה עכשיו?", עוד לפני שהספקנו להשיב לו, שמענו רשרוש קל בעלים של העץ מעלינו ובמכה אדירה, נחת רם מולנו, נעמד כמו תמיד כשידיו על מותניו ואמר: "תפסיקו את הפטפוטים יש תעלומה לפתור", הוא שלף את קלף ה"אס עלה" מכיסו וכולנו ביחד לחשנו את הסיסמא: "חבורת האסים בפעולה פותרת כל תעלומה". כולנו התיישבנו ורם התחיל לספר: "בשדה התותים של סבא יוסקה, מאחורי בית הספר קורה משהו מוזר. כל בוקר כשהוא מגיע לשדה, הוא מגלה שהשער בגדר פתוח. מישהו נכנס, דורך ומקלקל את הערוגות, קוטף תותים וזורק אותם על האדמה". החלטנו פה אחד שזה מעשה נבזי וקבענו ללכת בסוף היום ולפגוש את סבא יוסקה בשדה. אחרי הלימודים, הגעתי כולי נרגשת הביתה, אכלתי וסיימתי להכין את השעורים מהר, ניגשתי לשולחן הכתיבה שלי, חידדתי את העיפרון הצבעוני, פתחתי את המגירה האחרונה והוצאתי מאחוריה, ממקום המסתור, את הפנקס האדום. אסור היה לי לשכוח להביא אותו לפגישה, הרי התפקיד שלי ב"חבורת האסים", זה לרשום ולסכם את כל הרשימות הסודיות. אספתי את השיער לקוקו ארוך, קשרתי מטפחת על צווארי, התבוננתי במראה פעם אחרונה וחמקתי בזריזות מהבית לכיוון השדה. בדרך ראיתי את נטע מגיעה לבושה בדגמ"ח חקי, חולצת משבצות וכובע מצחייה הפוך על ראשה, "אני בחיים לא אלבש כאלו בגדים", חשבתי לעצמי, אבל גם לא אגיד לה כלום, משום שהיא בכלל רוצה להיות בן, ולא מעניין אותה ממש מה אני חושבת על בגדים. הצטרפתי אליה והיא כאילו בכוונה הלכה בנעלי העבודה הכבדות שלה מהר קדימה. כדי להדביק אותה, הייתי צריכה מידי פעם לדלג דילוג קטן. כשהגעתנו לשדה, ראינו שאלון ורם כבר חיכו שם ליד השער, רם שלף את הקלף שלו מהכיס ואנחנו אחריו כאיש אחד לחשנו: "חבורת האסים בפעולה פותרת כל תעלומה". "סבא יוסקה לא יוכל להגיע לכן נצטרך לבדוק את השטח בעצמנו" הצהיר רם. אלון שלף את זכוכית המגדלת

2024 - יוני 13 תחרות הסיפור הקצר של עמק חפר - השנה ה