אנציקלופדיה יפעת

לתולדות התעופה והחלל בישראל אנציקלופדיה יפעת

ממזרח למערב. זאת כדי להמנע משיגור הלויין מעל שטחי מדינות ערב. בנקודה , הגבוהה ביותר של המסלול, האפוגיאה מגיע מרחק הלויין מכדור הארץ ליותר מ- 0011‏ק”מ. בנקודה‏הנמוכה ביותר של המסלול, הפריגיאה, מגיע הגובה ליות תר מ-002‏ק”מ. מסלול זה נבחר במיוחד כדי להביא את הלויין בפריגיאה, הנק קודה הנמוכה של המסלול, בדיוק מעל שטחי “יעדי המודיעין” - אירן, עיראק וסוריה. אז מופעלות מצלמותיו והצילומ , מים משודרים מטה, אל תחנת הקליטה . בהיותו מעל ישראל כל מסלול אורך כ-09‏ דקות והודות לכך ניתן למעשה לקבל צילומים של המטרות אחת לשעה וחצי לערך, או שש פעמים . בשעות היום ” לויין “עוז 1‏ הלויין הטכנולוגי שכונה למעשה “עוז 1” ונודע בציבור בשמו “אופק 1‏”, נועד לבחון את המערכות הבסיסיות שלו ואת פעולתן, ללא המטעד (המצלמה). דגם זה ,” שכונה על ידי ד”ר ברלב “לויין מזוודה 11:32 שוגר ב-91‏בספטמבר 8891‏בשעה ‏לפני הצהריים.‏תחנות מעקב של ארה”ב מסרו לאחר כניסתו למסלול, כי הוא , מקיף את כדור הארץ במסלול אליפטי 249- המרוחק בנקודה הנמוכה שלו כ ‏ק”מ ו-3511‏ק”מ בנקודה הגבוהה. כמו כן נמסר כי מסלולו מוטה בזוית של 68.241‏מעלות לקו המשווה. הלויין “עוז 98.8 - 1‏” הקיף את כדור הארץ אחת ל ‏דקות.‏בהודעה שפרסמה התעשיה האויר רית לישראל לאחר השיגור נמסר כי מטרות הלויין הן “לבחון יכולת הכנסת

לויין למסלול סביב כדור הארץ ותפקוד מערכותיו בתנאי חלל. כמו כן נבחנת פעולת תאי השמש, בחינת טיב השיד דורים מהחלל ואופן קליטתם בתחנת הקליטה על כדור הארץ. בדיקת עמידת המערכות בתנאי ריק וחוסר משקל וכן לספק נתונים אודות השדה המגנטי של .” כדור הארץ , מיד לאחר השיגור רמז פרופ’ יובל נאמן ראש סל”ה- הסוכנות לניצול החלל, כי “קיים פוטנציאל בטחוני בכל הפעולה הזאת, אולם על כך תחליט מערכת הבטח חון. עתה חשיבות הלויין היא האספקט , הטכנולוגי”. מנכ”ל התעשיה האוירית משה קרת אמר כי “זה היה מבצע טכני , מסובך ומורכב מבחינות רבות ושונות .” והעובדים עמדו בו בכבוד ‏נשרף לאחר 4 חודשים , הלויין “עוז 1” נשרף ביום שבת 98.1.41, עת חדר לאטמוספירה, לאחר ,1 שהייה של ארבעה חדשים בחלל. עוז או אופק 1, הקיף את כדור הארץ 90- כ-0091‏פעמים, וכל הקפה ארכה כ ‏דקות. מסלולו האליפטי של הלויין הלך והתקרב לכדור-הארץ, והגיע עם כניסתו לאטמוספירה למרחק של 072 ק”מ . באפוגיאה ועד 081‏ק”מ בפריגיאה ” בראיון לעיתון הבריטי “פיננשל טיימס אמר פרופ’ יובל נאמן כי השיגור נעשה מערבה כדי למנוע נפילת השלב הראשון והשני בירדן או עיראק, ובשל כך שולם . מחיר בהקטנת נצולת הטיל בשיגור עוד אמר כי לשיגור הלויין קדמו שני שיגורים של השלב הראשון, ושניים של השלב השני של המשגר שביט. ההשקעה בפיתוח המערכות השונות הסתכמו עד . השיגור ב-082‏מיליון דולר ‏”עוז 1‏” - נתוני הלויין - גובה: 3.2‏מטר מימדים ‏ קוטר בסיס תחתון: 2.1‏מטר . קוטר בסיס עליון: 7.0‏מטר , - מבנה: 33‏ק”ג משקלים ‏ מערכת אספקת חשמל: 85‏ק”ג מחשב: 7‏ק”ג מערכת תקשורת: 21‏ק”ג מערכת בקרת חום: 5‏ק”ג חיווט: 9‏ק”ג מערך משקולות איזון: 03‏ק”ג משקל כללי: 651‏ק”ג

ד”ר משה ברלב

. כות‏התקשורת, ההצפנה ועוד על פיתוח המכלולים השונים התחרו מספר מפעלים אולם מנהלת התכנית החליטה לשתף בפרויקט מספר רב של חברות: על פיתוח מערכת התקשורת התחרו אלתא ותדיראן והאחרונה נבחר רה. כך היה בתחום הפיתוח של המצלמ מה עליה התחרו אל-אופ ותממ וזכתה אל-אופ. אלישרא פיתחה מערכת עיבוד . ודחיסת תמונה ‏במקביל הוקם במפעל מבת, בסיוע חברת מאטרה הצרפתית, מרכז מיוחד ” לטכנולוגיות חלל שכלל “חדרים נקיים מעבדות ניסוי ועוד. ליד מבנה זה הוקם מרכז השליטה ומערכות התקשורת עם הלויין ומרכז קליטה לקבלת הצילומים . שהיה אמור לשגר מהחלל לוייני משפחת “אופק” מוגדרים כלוייני ‏(מסלול ארצי נמוך). הם משוגרים LEO מערבה למסלול אליפטי מיוחד הנע

לויין אופק מוכנס לחיפוי בראש משגר שביט לפני השיגור