נגה באפלה - רבקה כהנא ובת -עמי מלניק

בצרחות לחפיפת ראשה ולרעש שואב האבק , אבל לא ייחסה לכך כל ות משמע ונטתה שלא להבחין בסימני מצוקה אצל בתה. בעת ההיא על , רקע השואה שהתחוללה באירופה, ולאור השכוֹל הפרטי והייסורים של אלס ו בֶנוֹ , לא הייתה מודעות למצוקות של הילדה. הפחדים, הכאבים והגעגועים הודחקו ואיש לא ידע מה התחולל בנפשה הרכה. לא דיברו עמה על געגועיה ליֶ ט , על הבלבול, על חוסר האונים, על כאב הפרידה, על הבדידות ועל הכעס שהודחק. בשנת 3391 , בהיותה בת ארבע, פגשה שוב רבקה את יֶ ט ואת דויד בגן החיות באמסטרדם. בערב השכיב בֶנוֹ את בתו לישון וסיפר לה על הקופים, על הפילים ועל הג'ירפות שיראו למחרת. רבקה הקטנה התעוררה מוקדם בבוקר, ומרוב התרגשות בקושי הצליחה לסיים את הדייסה שהכינה לה אלס. מעולם לפני כן לא ביקרה בגן חיות והיא הייתה נפעמת עד אין קץ. בראותה בכניסה לגן החיות את יֶ ט ואת דויד לא היה קץ לאושרה, אך בה בעת ניכרו בה בלבול ומבוכה. היא רצה הלוך ושוב, אוחזת בידה של יֶ ט ואחר כך בזו של אלס, מחבקת את דויד ורצה לבֶנו. ילדה מוקפת אהבה ובד בבד קרועה רגשית , שאינה מעזה להפגין ולהחצין את אהבתה ליֶ ט ולדויד בנוכחות הוריה. עוד עשרות שנים לאחר מכן תישאר רבקה נתונה במלכוד רגשי מודחק ולא פתור.

11

Made with FlippingBook - Online catalogs