מוכרחה להשאר בחיים - סיפורה של שיינדל
סיפורה של שיינדל • מוכרחה להישאר בחיים
השנתיות ותו לא. באותה נסיעה הכרתי חלק מחברי הארגון, הן מהדור הראשון והן מהדור השני, והקשרים בינינו התחזקו. בעקבות הנסיעות לקוריץ, וכחלק מתהליך ההיחשפות לנושא השואה הרגשנו, חיים ואני, צורך להיות בצוות המוביל את ארגון יוצאי קוריץ. אנחנו חברים בוועד הארגון, שאחראי למגוון פעילויות: ארגון המסע השנתי לקברי אבות בקוריץ, אזכרות שנתיות, טיולים בארץ, מפגש הרמת כוסית בראש השנה, מפגש הדלקת נרות בחנוכה, ניהול אתר הארגון באינטרנט, חיפוש אחר מסמכים הקשורים לקהילת יהודי קוריץ מהמאה התשע עשרה ומהמאה העשרים (חיפוש שאנו עושים בשיתוף דורות ההמשך של יוצאי קוריץ בארצות הברית) ותמיכה כלכלית בחברי הקהילה הנזקקים. כרגע אני משמש בתפקיד יושב ראש הארגון”. מה עומד בבסיס הצורך הזה? לפי חיים: “אני לא מרגיש את זה כצורך ברמה ‘לאומית’ של הנצחה. אני מסתכל על זה יותר בפן האישי, שהילדים והנכדים יכירו את ההיסטוריה של המשפחה”. בדיוק למטרה זו יזמה אתי, אשתו של יהודה, את הפקת הספר של יפה, כדי שסיפורה יישמר לדורות הבאים.
120
Made with FlippingBook Annual report