מוכרחה להשאר בחיים - סיפורה של שיינדל

סיפורה של שיינדל • מוכרחה להישאר בחיים

אוכלוסייה יהודית גדולה ועל אמידותה היחסית. יהודי קוריץ עסקו אז בסחר מקומי וגם בסחר של ייבוא ויצוא: מרוסיה הביאו פרוות ועורות, מתורכיה משי, בשמים ושטיחים, מכרו אותם למערב, ואת סחורות המערב, למזרח. בתחילת המאה השמונה עשרה שוב סבלו יהודי קוריץ מהקוזקים, השוודים, הרוסים והפולנים, שכל אחד מהם בתורו שדד, הרס, החרים סחורות, ופגע במצבו הכלכלי של היישוב היהודי. ובכל זאת הצליחו היהודים להשתלב בפיתוח המואץ של קוריץ, שחל באותה תקופה, והועסקו הקים 1787 במפעלי התעשייה השונים בתור פועלים ואף מנהלים. בשנת הרב פנחס מלוטומירסק בית חרושת לאריגים בקוריץ, ובו עבדו אך ורק פועלים יהודים. מפקד האוכלוסין של אותה שנה מלמד כי בקוריץ היו כבר שמונים וחמישה בתים יהודיים, ומספר התושבים היהודים שחיו בעיירה . חלק מהמפעלים ייצרו מוצרים 585 ובכפרים המסונפים אליה היה המיועדים אך ורק לבני הקהילה היהודית, כגון טליתות וכלי מטבח עם אותיות עבריות לצורך הפרדת מאכלי בשר ומאכלי חלב. להתפתחות , והדפיס 1776 הכלכלית תרם גם בית הדפוס העברי שהוקם בקוריץ בשנת ספרי קבלה וכתבי חסידים, וביניהם הספר הראשון על חסידות הבעל שם טוב (הבעש”ט), ‘תולדות יעקב יוסף’, מאת הרב יעקב יוסף הכהן מפולנואה. נחלקה פולין, וחבל ווהלין צורף לרוסיה. תחילה גרם הניתוק 1793 בשנת מפולין נזק כלכלי לקוריץ, שכן היא נותקה מהעורף הכלכלי שלה במערב, אך הקרבה לגבול פתחה אופקים כלכליים חדשים (כולל הברחות). בשנת יהודים, שהתפרנסו ממסחר קמעונאי וממלאכות 3832 חיו בקוריץ 1847 פרצה דליקה בעיר, רוב בנייני המגורים נהרסו וכן 1881 ביוני 29- שונות. ב שלושה עשר בתי כנסת. העיר שוקמה, רוב בתי הכנסת הוקמו מחדש, והחיים חזרו למסלולם. ענף הבורסקאות והמסחר בתבואות ובעצים נתנו 1899 נוסד ‘תלמוד תורה’, בשנת 1886 פרנסה למרבית היהודים. בשנת גם ספרייה יהודית. 1902 נוסדו ‘מושב זקנים’ ובית חולים יהודי, ובשנת

132