מוכרחה להשאר בחיים - סיפורה של שיינדל

סיפורה של שיינדל • מוכרחה להישאר בחיים

הוצאו לאוויר הצח וזכו ליהנות מזיו השמש. בימות החורף ארגנו לילדים העניים מטבח בבית מכבי האש, והם קיבלו שם ארוחת צוהריים חמה מדי יום. הטאז קיבל על עצמו גם את הפיקוח הרפואי על תלמידי בתי הספר. הילדים נבדקו בבתי הספר, ואלו שנמצאו חולים קיבלו את הטיפול הדרוש. גם כוס חלב חם חולקה לילדים, ולרבים מהם זו הייתה כוס של הצלה לבריאותם. בראשית שנות השלושים שופץ בנין הטאז, והוכשרה בו מרפאה מודרנית ומרפאת שיניים. תקציב הטאז הגיע ברובו ממרכז האגודה שבוורשה. תמיכה נוספת התקבלה מתנועות הנוער הציוניות ומהחוג הדרמתי, שהעלה הצגות שהכנסותיהן היו קודש לפעילות הטאז. בקוריץ פעלו כל מיני מוסדות חינוך, וכל אחד מבני הקהילה היה יכול למצוא את המסגרת המתאימה לו לחינוך ילדיו: בית הספר ‘תרבות’, החדר, הישיבה ושלושה בתי ספר פולניים ציבוריים (פובשכניים). ‘תרבות’ – בית הספר הראשון של רשת ‘תרבות’ הוקם ברוסיה בשנת היו ברוסיה כבר מאתיים ועשרים מוסדות חינוך של 1918 , ועד שנת 1907 הרשת: בתי-ספר, גני ילדים, גימנסיות, בתי מדרש למורים, שיעורי ערב למבוגרים וספריות. מטרת הרשת הייתה לחנך לציונות ולסייע בתחייתה של השפה העברית. תוכנית הלימודים הייתה אחידה וכללה לימודים הומניים, ריאליים וארצישראליים. מחנכי ‘תרבות’ שילבו בעבודתם שיטות חינוך חדשניות, המתחשבות בצורכי הילד, בפעלתנותו ובסקרנותו. הם קידמו מקצועות כגון מלאכה, ספורט, טבע וחקלאות. שפת ההוראה , אסרו השלטונות 1919 הייתה, כמובן, עברית. עם מהפכת אוקטובר, בשנת על לימוד השפה העברית, והרשת העבירה את פעילותה לפולין. סניף ‘תרבות’ בקוריץ נוסד עם סיום מלחמת העולם הראשונה, כשקוריץ נשלטה חינוך

136