מוכרחה להשאר בחיים - סיפורה של שיינדל
הרצח של אבא • 5 פרק
5 פרק הרצח של אבא
)1941 ביולי 7(
כל זה אולי היה נמנע אלמלא נשכחו שני שקים קרועים בחצר ביתנו. באחד מימי סוף יוני, בתקופת המעבר שבין עזיבת הרוסים להשתלטות הגרמנים, עצרה אצלנו יחידה של חיילים גרמנים שעשתה את דרכה לרוסיה. הם עצרו לאכול ולנוח, ולשם כך הקימו בחצר ביתנו מטבח שדה. לפני שעזבו, ציוו על אבא לתת להם כמה שקי קמח. את שקיהם הריקים זרקו בחצר. איש מאיתנו לא הבחין בשקים שהושלכו כלאחר יד בין המחסנים – שקים קרועים שעליהם מוטבע צלב קרס. וסיורקה פלורקה, שכננו האוקראיני, דווקא הבחין בדבר וחיכה להזדמנות הנאותה לעשות בו שימוש. משפחת פלורקה הייתה ענייה, ועינם תמיד הייתה צרה במשפחתנו האמידה. כעבור ימים אחדים, כאשר הגרמנים השתלטו על העיירה, התנדב וסיורקה להיות אחד מעוזריהם הנאמנים. המראה של אבי האמיד המטאטא את חצר בית החולים היסב לו הנאה רבה. בבוקר היום השני לעבודתו של אבא, שלחה אותי אימא לתת לו ארוחת בוקר. כשנכנסתי לחצר בית החולים, ראיתי את אבא מטאטא את הרצפה, כשדם רב זב מראשו. לידו עמד גרמני האוחז בפרגול. ניגשתי לגרמני
33
Made with FlippingBook Annual report