מוכרחה להשאר בחיים - סיפורה של שיינדל
בין האובדנים • 6 פרק
מרחף מול העין המראה הנורא...
“מרחף מול העין המראה הנורא: רוצחים במדים ירוקים. משתוללים, מתפראים, בשיגעון הם רצים, בידיהם מחזיקים ‘אוטומטים’. מגלבים מתנופפים, כאן מכות מחלקים בבשרנו החי – קורעים. מגרשים את כולם מתוך הבתים איש מאשתו מבדלים, מגרשים, ולבורות בקוזאק מובילים. נשמעות זעקות ברחובות היהודים, אנשים נואשים, נפחדים. ילדים קטנטנים, מבוהלים וחיוורים ללא הרף בוכים, צועקים. רצים הגויים, עם השקים הריקים עוזרים לגלות יהודים,
שודדים את בתינו, חבילות הם עושים מן האסון כל כך מרוצים.”
(השיר ששרו בגטו קוריץ, כתב אייזיק שניידר לפי לחן של שיר עם רוסי בשם ‘ראסקינולוס מוריה שירוקו’ – ‘נפרש לו הים במרחב’.)
43
Made with FlippingBook Annual report