כותבים קוראים - אפוס הוצאה לאור - גיליון מספר 7 - לקט - ספטמבר 2019

כותבים קוראים

גיליון מס ’ 1

נקרא ונצליח

קריאת ספרים הינה הגורם המרכזי להתפתחות הקוגניטיבית התקינה והמיטבית של הילדים, מביאה לשיפור אוצר המילים וכושר הביטוי ומנבאת הצלחה בלימודים. חווית קריאה מעשירה תורמת לפיתוח הרצון לקרוא והופכת את הקריאה לחלק מחיי היומיום של הילדים.

בדרך כלל קריאה מתחילה מהבית. בית שבו קוראים ספרים יעודד קריאה ויפתח סקרנות אצל הילדים. "כ – 02 אחוז מהאוכלוסייה בגיל 11-16 אינם קוראים ספרים כלל, נשים קוראים יותר מגברים וככל שכמות הספרים בבית בגיל 11 גדולה, תדירות הקריאה גבוהה יותר". כך עולה בין היתר מתוצאות שפרסמה הלשכה המר כ ז י ת ל סטט י סט י ק ה מ ס ק ר ה ב י נ ל א ו מ י P IAAC ש ע ו ר ך א ר ג ו ן O E C D ביותר מ - %0 מדינות ומדד באופן ישיר

את רמת המיומנות של בוגרים מגיל 11 עד 11 במיומנויות היסוד: אוריינות קריאה, אוריינות מתמטית ופתרון בעיות בסביבה מתוקשבת. כאשר הנחת היסוד היא כי לבוגרים השולטים במיומנויות אלו יש סיכוי טוב להפיק את המרב מהאפשרויות ומהמשאבים הקיימים במדינות מפותחות, ואילו אלו שאינם שולטים במיומנויות אלה עלולים "להישאר מאחור". סקר המיומנויות אפשר לראשונה לבדוק את

תדירות הקריאה באוכלוסייה הבוגרת, ולבחון את הקשר בין תדירות הקריאה למיומנויות יסוד אלו.

הסקר בדק בין היתר את רמת המיומנות של בוגרים (מגיל 11 עד 16 ) ואת יכולתם להשתלב בשוק העבודה ובמסגרתו נבדקו מיומנויות יסוד כמו אוריינות קריאה, אוריינות מתמטית ופתרון בעיות בסביבה מתוקשבת. הסקר נועד למדוד באופן ישיר את רמת המיומנויות של בוגרים בתחומים אלה וכיצד הם משתמשים בהן במקום העבודה ובבית. מאתר הלהמ “ ס עולה כי, הסקר נערך באופן זהה ובמקביל בכל המדינות המשתתפות, כך שיאפשר השוואת נתונים בין המדינות. מהסקר עלה כי באוריינות קריאה הממוצע בישראל היה 066 נקודות – נמוך ב -1% נקודות מממוצע ה - OECD שעמד על 012 נקודות, הישג המציב את ישראל במקום ה -02 % מבין 3 המדינות שהשתתפו בסקר. הנתונים העולים מהסקר שנערך לפני כשלוש שנים, אך לא נס ליחם, אותם ליקטה, עיבדה ופרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, חייבים לעניין כל אדם בין אם הוא כותב, קורא, הורה ושאינו הורה, אשר המילה הכתובה הינה או אינה חלק מעולמו/ה. הממצאים הוצגו במסגרת כנס מיומנויות בשוק העבודה, ומסקנותיו מאירות את הקשר שבין קריאה לאוריינות. כאשר המשמעות היא לא רק היכולת לקרוא ולכתוב, אלא האופן שבו משתמש האדם במיומנויות הללו ומסוגל לקלוט, לפענח, להעביר ולקודד מסרים. מה שמשפיע על היכולת לתפקד בחברה, להיות חלק ממנה בכל הנוגע לשיח, לדיאלוג, להתבוננות לביקורת בהתאם לחברה ולתרבות.

7