גדעון (גדעון בן-צבי)

המושלגים. בשדה התעופה חיכה לי נהג עם מרצדס שלקח אותי בדרך הררית ללובליאנה. במהלך הנסיעה הוא עצר מספר פעמים לקנות מוצרים שלא ניתן היה להשיג ביוגוסלביה. הגעתי למלון אחר הצהריים ויצאתי לטייל לאורך הנהר. אכלתי ערמונים קלויים ונהניתי מהאווירה הנעימה במקום. למחרת נפגשתי במפעל עם ההנהלה. לאחר הפגישה הסיע אותי הנהג חזרה לאוסטריה ומשם במטוס הקטן טסתי דרך ההרים לשוויץ. ציריך הייתה התחנה האחרונה לפני שטסתי ארצה. היום ניצבת בסלון ביתי תזכורת תמידית למסע הרהיטים שלנו. כמה חודשים לאחר שובנו ארצה, מישהו העליל על גדעון שהרהיטים שרכשנו יובאו לשימוש פרטי ולא עבור המלון. חוקרים של רשויות המכס הגיעו לבדוק את המלון. אירחנו אותם כיד המלך, הם עשו את הבדיקות אשר עשו, ראו כי טוב ועזבו את המלון. היה לנו מזל, כיוון שאת אחד משולחנות השיש גדעון העניק לי במתנה.