גדעון (גדעון בן-צבי)

בניית המלון בלעדיו. הבנתי את גדעון והודעתי להנהלת החברה על החלטתי לא לקחת את התפקיד. אלו השיבו לי באיומיי תביעה על הפרת הסכם. בתיאום עם גדעון, אמרתי להם שאני רוצה לעבוד, אבל חייב לצרף אלי את דויד, אחד מעובדנו המסורים. הנהלת "קרלטון" נאלצה לוותר עליי. כעבור זמן קצר פנו אליי וביקשו את חתימתי על תכניות חדר הקירור שבניתי למלון שנים קודם. ניצלתי את ההזדמנות והתניתי את חתימתי במחיר של חמשת אלפים שקלים. סכום עתק באותן שנים בדיעבד, הסתבר להם שכל ארכיטקט היה יכול לחתום על התוכניות תמורת תשלום נמוך בהרבה מאשר שולם לי. בהמשך גדעון תבע את המדינה על העיכובים בתשלומי המענק, אשר גרמו לו להפסד כספי עצום. התשלומים שגדעון היה אמור לקבל ממשרד התיירות עוכבו מפני שהוא סירב לתת לשר שריר כספים שביקש עבור המפלגה. באותה תקופה עבדתי בארצות הברית וטסתי לארץ במיוחד כדי להעיד במשפט. בעלה של השופטת במשפט עבד במשרד התיירות תחת השר שריר, אך גדעון לא ביקש את החלפתה. לצערי, גדעון לא זכה במשפט. שנים אחר כך נפגשתי עם עורך הדין שייצג את המדינה במשפט זה, עקב עסקת נדל"ן שהייתי מעורב בה מטעמו של הקבלן ישעיהו שקד. בפגישה אמר לי עורך הדין שהוא מעולם לא הפסיד במשפט וזאת הייתה הפעם היחידה בקריירה שלו שהוא ידע שהוא עומד להפסיד, אבל בסוף, גם במשפט הזה הוא ניצח. כמובן שאת ניצחונו ניתן לזקוף לקשרים האישיים שהיו בין השופטת לשר שריר. יתרה מכך, כשגדעון הגיע לאסוף את חומרי המשפט לאחר ההפסד, אמרו לו הפקידים כי בתיק שלו טיפלו סטז'רים. ניר, בנו של גדעון, פנה עם המידע הזה לבית המשפט העליון. השופט רצה לתבוע את ניר על האמירה הזאת, אך גדעון ביקש מבית המשפט לוותר על התביעה. למזלו, השופט התרצה והסכים לוותר. בזאת נפרדנו גדעון ואני ממלון "גלי זוהר ב'". גדעון אמר לי פעם "מי שבונה מלון פושט את הרגל, אבל אם תקנה מלון מפשיטת רגל, תרוויח." כחדשיים לאחר פסק הדין גדעון נפטר.

121

Made with FlippingBook Publishing Software