גדעון (גדעון בן-צבי)

על פי תכנית המלון, חלק מפינות החדרים תוכננו בזווית קהה, ולא בזווית של תשעים מעלות כמקובל. בדרך כלל במצבים כאלה לוקחים בלוקים רגילים ושוברים פינה, אלא שתהליך כזה אורך זמן ודורש עבודה רבה. מאחר שכעת הייתה לנו מכונת ייצור בלוקים של עצמנו, תכננתי בלוק מותאם בעל צורה מיוחדת, והצגתי אותו בפני יצרני המכונה. הם היו מאוד סקפטיים לגבי הצלחת הרעיון שלי, אבל אני התעקשתי. בסופו של דבר היצרנים החתימו אותי על טופס ויתור לפיו אם הייצור לא יצליח, הם לא אחראים. תכננתי בלוקים כאלו בשלושה גדלים, ולשמחתי ייצרנו בלוקים מצוינים שהקלו עלינו מאוד בבנייה. גם עבור אסלות השירותים בחדרי המלון תכננתי בלוקים יחודיים. היו אלה אסלות תלויות שחוברו לקיר, אשר בשיטה הרגילה נהוג היה לחבר אותן בעזרת פרופיל מתכת יצוק בבטון, ואליו הבריגו את האסלה. מאחר שב"פאן אמריקן" היה קיר משותף לכל שני חדרי שירותים תכננתי בלוק משותף לכל זוג חדרים, ובו חללים מתאימים לצינורות הביוב והמים עם פרופיל המתכת, שעליו הוברגו האסלות משני צדיו. כך יצקנו מאה ועשרה בלוקים ייחודים עבור מאתיים ועשרים חדרי המלון. קומת הכניסה, בה מוקמו הלובי, המסעדה, חדר האוכל ובית הכנסת של המלון, הייתה בנויה בצורה מאורכת. כדי שהתקרה תחזיק לכל אורכה יצקנו פלטה עבה במיוחד של בטון עם כמות גדולה של פלדה בתוכה. כשפירקו את תבנית היציקה הייתי בשירות מילואים בשבטה, ובמהלכו הגעתי לביקור לבחון את התקדמות העבודות. לפתע הבחנתי בשקיעה של כעשרה סנטימטרים באחת מפינות התקרה. אמרתי זאת לקובי חבקין, והוא ענה לי: "אני יודע, רצינו לראות אם תשים לב לכך". עמדתי במבחן. הסתבר שבנקודה הזו החצץ לא התמלא בבטון כראוי ויצר כיס אויר.