גדעון (גדעון בן-צבי)

גדעון אהב והעריך מאוד אמנות ישראלית, וביקש להעניק לה ביטוי במלונות שבנה. את קיר המסעדה של "פאן אמריקן" פיסל פנחס עשת. הוא הכין מודל קטן שהוענק על כל הקיר. בכניסה למלון הוצב פסל של האמנית ציונה שמשי. הדגם של עשת מוצג בביתי עד היום. גם יגאל תומרקין, שהיה חבר ילדות של גדעון, תכנן פסל לאחת מחצרות המלון, אולם בסופו של דבר הפסל לא הוקם. גדעון ותומרקין שמרו על קשרי חברות קרובים עד סוף ימיו של גדעון. לפני שהמלון נפתח הניקוז עוד לא היה מוכן, אך מכיוון שהיינו חייבים כבר להתחיל בפעילות נאלצתי להזמין את משרד הבריאות כדי לאשר לנו את פתיחת המלון. התחייבתי בפני מהנדסת משרד הבריאות בבאר שבע שעד שהניקוז יוסדר, ננקז את המים לשטח שבין המלון לספא, והצלחנו לקבל אישור זמני. המלון נפתח, למרות שלא סיימנו את הקמת המרחצאות, הטלפונים עדיין לא עבדו למעט טלפון זמני אחד בקצה כל קומה ורכבי האורחים נכנסו ויצאו מאותו פתח, משום שפתח היציאה טרם אושר. עם סיום עבודות הבנייה והתחלת תפעול המלון שוכנו עובדיו במגורי העובדים. הטיפוסים שהתקבצו לעבודה היו מעניינים. האיש שניהל את מטבח העובדים ניהל לפני כן מטבח של אנייה, אך בעקבות פגיעת שרשרת ברזל ברגלו הוא נאלץ לעלות ליבשה. לצדו ניהלה את המטבח אשתו, גויה ממוצא ארמני. ה, צבעי שגדעון הכיר בבת ים. הוא היה ָ צ ִ ינ ִ ר ְ אחראי הרכש של המלון היה גודי ק טיפוס עצלן למדי ולא סמכתי עליו במאת האחוזים. את רשימות הציוד לרכישה שהכנתי עבורו כתבתי תמיד על גבי נייר קופי כדי שאוכל לעקוב אחר עבודתו. חלק מכלי המטבח נקנו במכירת חיסול שמפעלי ים המלח עשו אחרי שהם סיימו לבנות את הבריכה הענקית שלהם. באותה מכירה גודי ואני קנינו גם משקפת מדידות ארוכה, שבגלגולה השני שמשה את עובדי מלון "מנדרין" כדי לצפות על פרוצות בחוף תל ברוך, ובסופו של דבר נגנבה ממני.

Made with FlippingBook Publishing Software